Yevamos Daf 79 יבמוס דַף 79

The Gemara continues with the background to Dovid’s decree to prohibit Nesinim from marrying into the kahal. In terms of addressing the two causes for the famine, Dovid reasoned that since twelve months had passed after Shaul’s death it was no longer fit to eulogize him. Rashi clarifies that although close to thirty years had passed,  Dovid was referencing the halachah that after twelve months it is no longer appropriate to eulogize someone. He then went to the Givonim to see he if could appease them, and they responded that they wanted Dovid to give them seven of Shaul’s sons to hang. Dovid sought an alternative way to appease them, but they would not be appeased. Dovid said: שלשה סימנים יש באומה זו – There are three simanim of this nation, referring to the bnei Yisroel. הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים – They are merciful, bashful and do acts of kindness. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו – Whoever has these three simanim is worthy to cleave to this nation, through marriage. Rashi explains that since the Givonim lacked rachamim, Dovid decreed that they may not marry Jews. Dovid did end up appeasing them through the hanging of seven of Shaul’s sons.

The Gemara questions whether it was Dovid who decreed upon marrying the Nesinim, as it seems that Moshe was the one who decreed upon them, for the passuk states: "מחטב עציך עד שואב מימיך" – from the choppers of your wood to the drawers of your water. Rashi explains that since the Nisinim are not included in the term, “men of Israel” or by “convert” in the passuk, it must be that they are a separate group of slaves that are not permitted to marry Jews . The Gemara answers that Moshe only decreed for that generation. The Gemara persists and says that Yehoshua decreed against them, for the passuk states: "ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה'" – And Yehoshua designated them on that day as woodchoppers and water drawers for the assembly and for the mizbeyach of Hashem? The Gemara answers that Yehoshua decreed upon them during the time of the Beis Hamikdash, whereas Dovid decreed upon them even when the Beis Hamikdash no longer stands.

In the next Mishnah, Rebbe Akiva explained that a סריס אדם performs chalitzah and has chalitzah performed for his wife מפני שהיתה לו שעת הכושר – because he had a period of suitability. The Gemara asks why Rebbe Akiva maintains that a period of suitability is sufficient, for the passuk states, "להקים לאחיו שם" – to establish a name for his brother, and a sris adam, even though he was once suitable, is no longer fit for this? Rava replied that if having only a period of suitability does not create a need for chalitzah, אין לך אשה שכשרה ליבם – you will never have a woman that is fit for yibum, שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו – for there is no widow whose husband did not become a sris chamah for one moment prior to his death. The Gemara answers, התם כחישותא דאתחילה ביה – There, it is merely weakness that has begun for him, not actual sterility. 

הגמ' ממשיך לבאר היאך דוד גזר על הנתינים, לעיל למדנו דהרעב היה על שאול שלא נספד כהלכה ועל הריגת הגבעונים, אמר דוד שאול נפקו להו תריסר ירחי שתא, ופרש"י, לאו דוקא דהא קרוב לתלתין שנין הוא שהרי סוף שנותיו של דוד היה אלא לפי שאין דרך כבוד לספוד אחר יב"ח אחר שנתקבלו תנחומין על המת, ולא דרכיה למספדיה

נתינים ניקרינהו ונפייסינהו, ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה', ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש וגו', יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה' וגו', מיפייס ולא פייסינהו אמר שלשה סימנים יש באומה זו, הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים, כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו, אבל לבסוף פייסינהו במיתת בני שאול

והגמ' הקשה, ונתינים דוד גזר עליהם, משה גזר עליהם, דכתיב מחוטב עציך עד שואב מימיך, ופרש"י, מדקרינהו לחוטבי עצים באנפייהו שמע מינה לאו בכלל ישראל נינהו ולאו בכלל גרים אלא עבדים ועבדים פסולים נינהו וגבעונים חוטבי עצים נינהו דלהכי אקצינהו יהושע, משה גזר לההוא דרא, דוד גזר לכולי דרא

ואכתי יהושע גזר עלייהו, דכתיב ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה', יהושע גזר בזמן שבית המקדש קיים, דוד גזר בזמן שאין בית המקדש קיים

מר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש א"ר עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר

ובגמ', הקשה על רבי עקיבה, איקרי כאן להקים לאחיו שם והא לאו בר הכי הוא, אמר רבא אם כן אין לך אשה שכשרה ליבם שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו, לר' אליעזר פירוקא דרבא פירכא היא, התם כחישותא דאתחילה ביה