To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.
The Mishnah in Megillah says: The Megillah is always read on either the 11th, 12th, 13th, 14th or 15th of Adar. Reish Lakish asked Rebbe Yochanon, why is this not an issue of לא תתגודדו – which means, לא תעשו אגודות אגודות – you shall not make separate factions? Chazal should have established one date for everyone. Rebbe Yochanon responded עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין – Have you not learned the Mishnah that stated: In a place where they have a custom to do work erev Pesach until noon, work may be done there, however, in a place where the custom is not to work before noon, one may not work there? Why did you not ask your question on that Mishnah? Reish Lakish responded that he was asking on the Mishnah in Megillah because there the Rabbanon forbade reading at a different time, whereas not doing work on Erev Pesach is only a minhag. When Rebbe Yochanon asked why Reish Lakish did not ask on the Mishnah in Pesachim that says in regard to doing work on the night of bedikas chametz, that Beis Shammai forbid it, and Beis Hillel permit it, Reish Lakish answered that in that case there is no issue of agudos, as one who sees someone not doing work, will just assume that he has no work to do. When Rebbe Yochanon asked again with the Mishnah here, that Beis Shammai is matir a tzaras ervah to do yibum and Beis Hillel assurs her from doing yibum, Reish Lakish answered that although Beis Shammai disagreed, they did not practically follow their own shitah. Rebbe Yochanon disagrees and said that they did follow their shitah.
במתני' (לעיל דף ב, עמוד ב) כיצד אם מתו צרותיהן מותרות היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואות לאחיו ולו אשה אחרת מתה בתו או נתגרשה ואח"כ מת אחיו צרתה מותרת
וכאן בגמ' דייק, אפילו כנס ולבסוף גירש, ורמינהו ג' אחים שנים מהן נשואים ב' אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות אשתו ומת הנשוי נכרית וכנסה המגרש ומת, זו היא שאמרו שאם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות, טעמא דגירש ואח"כ כנס אבל כנס ואח"כ גירש לא
א"ר ירמיה תברא מי ששנה זו לא שנה זו, האי תנא סבר מיתה מפלת, והאי תנא סבר נשואין הראשונים מפילים, ופרש"י, תנא דברייתא סבר נישואין הראשונים שהאשה נשאת לבעלה מפילים אותה לייבום, הלכך משנעשית צרת ערוה שעה אחת אסורה עולמית, רבא אמר לעולם חד תנא הוא וזו ואין צריך לומר זו קתני
במתני', בית שמאי מתירין הצרות לאחים, ובית הלל אוסרים
ובגמ' פירש טעמם של בית שמאי, אמר רבי שמעון בן פזי מאי טעמא דבית שמאי, דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, חוצה מכלל דאיכא פנימית, ופרש"י, בהדה קרובה ליבם, ואמר רחמנא לא תהיה, כלומר לא תהיה לאיש זר אלא חייבת ביבום, והגמ' ממשיך לבאר מה למד בית הלל מהאי פסוק
רבא אמר טעמייהו דבית שמאי דאין איסור חל על איסור, תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי לא אתי איסור אחות אשה וחייל אאיסור אשת אח, אלא נשא חי ואחר כך נשא מת אחות אשה קדים, כיון דלא אתי איסור אשת אח וחייל אאיסור אחות אשה הויא לה צרת ערוה שלא במקום מצוה ושריא
תנן התם מגילה נקראת באחד עשר ובשנים עשר ובשלשה עשר ובארבעה עשר ובחמשה עשר לא פחות ולא יותר, אמר ליה ר"ל לר' יוחנן איקרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, א"ל עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, א"ל אמינא לך אנא איסורא דאמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן לקיים את ימי הפורים בזמניהם זמנים הרבה תיקנו להם חכמים ואת אמרת לי מנהגא, והתם לאו איסורא הויא והתנן בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין, אמר ליה התם הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה
והא בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים, מי סברת עשו ב"ש כדבריהם לא עשו ב"ש כדבריהם ור' יוחנן אמר עשו ועשו
Copyright זכויות יוצרים © 2025 Zichru