Sotah Daf 36 סוטה דַף 36

It was taught in a Baraisa: בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום – Come and see how many miracles were done on that day they entered Eretz Yisroel. עברו ישראל את הירדן – They crossed the Yarden miraculously (as described on Daf 34), ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל – and they came to Har Gerizim and Har Eival that same day, a distance of more than sixty mil, ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם – and no creature could stand against them, וכל העומד בפניהם מיד נתרז – and anyone who stood against them immediately lost control of his bodily functions from terror, as it says: "את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם אשר תבא בהם" – I shall send My fear before you, and I shall confuse the entire people among whom you will come. A passuk is darshened to refer to both the first entering Eretz Yisroel under Yehoshua, and the second entering under Ezra. This comparison teaches: ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה – Yisroel was fit to perform a miracle for them in the second entering like in the first entering, when they came with miracles and of their own accord, אלא שגרם החטא – but sin during the first Beis Hamikdash caused the loss of this benefit, and they required permission to return.

Rebbe Shimon Chasida said that Yosef, who sanctified Hashem’s name in private (when he resisted Potiphar’s wife), merited to have a letter of Hashem’s name added to his, in the passuk עדות "ביהוסף" שמו – He appointed it as a testimony for Yehoseph. The sanctification is described: ויבא הביתה לעשות מלאכתו – And he entered the house to his “work.” Rav and Shmuel dispute the meaning of this word. One says: לעשות מלאכתו ממש – He came to literally do his ordinary work. The other says: לעשות צרכיו נכנס – he entered to perform his needs, i.e., it is a euphemism for relations. The passuk says no one was home that day, and Rebbe Yishmael’s academy explains that it was a pagan holiday, and everyone went to their temple. Potiphar’s wife feigned illness, saying: אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה – I have no better day than today for Yosef to be intimate with me! The Gemara relates that when she grabbed hold of his garment, his father’s visage appeared to him in the window and said: יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם – Yosef! Your brothers are destined to be inscribed on the stones of the ephod, and you among them. רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות – Do you want your name to be erased from among them and to be called “a companion of harlots”?!

Rebbe Yochanan says that when Yosef rose to power, Pharaoh’s astrologers protested that a servant bought for twenty coins should rule over them. Pharaoh responded that he detected royal character traits in Yosef, and they persisted that he must know the seventy languages. Gavriel came that night to teach them to him, but Yosef was unsuccessful. הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד – [Gavriel] added one letter (the “hei”) from Hashem’s name to Yosef’s (as above), and he mastered them. The next day, Yosef responded in every language Pharaoh spoke to him. When Yosef spoke to Pharaoh in לשון הקדש, Pharaoh did not know it, and although he instructed Yosef to teach it to him, he could not learn it. He made Yosef swear not to reveal this information. Later, when Yosef requested leave to bury Yaakov in Eretz Yisroel, he explained that he swore to his father he would do so. Pharaoh told him to void his oath, and Yosef responded that he would then void his oath concerning Pharaoh, which forced Pharaoh to allow him to go.

בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום, עברו ישראל את הירדן, ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם, וכל העומד בפניהם מיד נתרז, שנאמר את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם אשר תבא בהם וגו', ואומר תפול עליהם אימתה ופחד

עד יעבר עמך ה' זו ביאה ראשונה, עד יעבר עם זו קנית זו ביאה שניה, אמור מעתה ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא

א"ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב"ה, יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה, יוסף מאי היא, דכתיב ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו, א"ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו, ויבא הביתה לעשות מלאכתו, רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו נכנס

ואין איש מאנשי הבית וגו' אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש, תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם, והיא אמרה להן חולה היא, אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות

א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו' אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו, אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו, אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון, בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד, שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה, אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל אגמרי אגמריה ולא גמר, אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית, אישתבע לו, כי א"ל אבי השביעני לאמור, א"ל זיל איתשיל אשבועתך, אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך, ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך