Sanhedrin Daf 66 סַנהֶדרִין דַף 66

The Mishnah states: המקלל אביו ואמו – one who curses his father or mother אינו חייב עד שיקללם בשם – is not liable unless he curses them with [Hashem’s] Name. A Baraisa asks for the אזהרה for cursing a parent. If his father was a judge or a נשיא – leader, cursing him is forbidden through one of those explicit prohibitions. The Baraisa suggests deriving the אזהרה for cursing an ordinary father from a צד השוה – common characteristic between these two: cursing either is uniquely severe, because you are commanded regarding הוראתו –the rulings [of a judge], and המראתו – rebelling against [a נשיא]. Their common characteristic is שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתן – that they are in your nation and you are prohibited from cursing them. However, ordinary people cannot be derived from them, שכן גדולתן גרמה להן – because their elevated status caused them to be forbidden to curse. They also cannot be derived from the prohibition against cursing a חרש – deaf person, the אומללים שבעמך – feeble ones of your nation, because his deafness caused his law. They cannot even be derived from a צד השוה between all three, שכן משונין – because they are different from ordinary people. The Baraisa concludes that the Torah did not have to write either a נשיא or a judge, because it could be derived from the other two. It was written to forbid cursing any father.

The next Mishnah states: הבא על נערה המאורסה – one who has relations with a naarah arusah, אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה – is not liable  for stoning unless she is a naarah (within six months after reaching physical maturity), a virgin, and an arusah (after kiddushin, but before nisuin), והיא בבית אביה – and she is still in her father’s home (i.e., he did not send her to the husband’s house for nisuin). Rav says this Mishnah reflects the view of Rebbe Meir, who holds סקילה only applies to adultery with a נערה, but the Chochomim say about the phrase "נערה המאורסה", that אפילו קטנה במשמע – even a minor is implied, and only a בוגרת (the stage after נערות) is excluded. Rav Acha miDifti asked Ravina that perhaps the Mishnah only means to exclude a בוגרת, and reflects the Rabbonon’s view? Ravina responded that if so, the Mishnah would have said one is only liable "על נערה" – for relations with a naarah; since it states one is not liable "עד שתהא נערה", which means until she is a naarah, it means to also exclude a קטנה.

Rebbe Yaakov bar Ada asked Rav, according to Rebbe Meir that an adulterer with a קטנה arusah is excluded from סקילה, is he excluded לגמרי – completely from any death penalty, or is he only excluded from סקילה? Rav answered: מסתברא מסקילה ממעט ליה – it is logical that he is only excluded from סקילה, but receives the standard חנק. Rebbe Yaakov bar Ada protested that the passuk says about adultery punished by חנק: "ומתו גם שניהם" – both of them shall die, implying: עד שיהו שניהן שוין – neither is punished unless they are both equal in being punished. Since she is exempt (as a קטנה), the adulterer should also be exempt!? Rav was silent. Shmuel wondered why he was silent, since he could have responded with a different passuk: ומת האיש אשר שכב עמה לבדו – the man who lay with her alone shall die, indicating that even if she is exempt, the adulterer is still executed. These two sides reflect a machlokes Tannaim, where Rebbe Yoshiyah requires both parties to be adults for חנק, and Rebbe Yonasan says the adulterer can receive חנק even if she is a minor. The Gemara explains how each Tanna darshens the other passuk.

במתני' המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם, עונש שמענו אזהרה מניין, ת"ל אלהים לא תקלל וגו', אם היה אביו דיין הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם היה אביו נשיא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאור, אינו לא דיין ולא נשיא מניין, ודן בנין אב משניהן, לא ראי דיין שאתה מצווה על הוראתו כראי נשיא שאי אתה מצווה על הוראתו, ולא ראי נשיא כראי דיין שהנשיא אתה מצווה על המראתו כראי דיין שאי אתה מצווה על המראתו, הצד השוה שבהם שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתן אף אני אביא אביך שבעמך ואתה מוזהר על קללתו, מה להצד השוה שבהן שכן גדולתן גרמה להן, ת"ל לא תקלל חרש, באומללים שבעמך הכתוב מדבר, ואין ללמוד גם משלשתן שכן משונין, אלא א"כ נכתוב קרא או אלהים וחרש או נשיא וחרש, אלהים למה לי, אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לאביו

במתני', הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה והיא בבית אביה, אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"מ, אבל חכמים אומרים נערה המאורסה אפילו קטנה במשמע, א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ממאי דמתני' ר"מ היא ולמעוטי קטנה נמי, דילמא רבנן היא ולמעוטי בוגרת ותו לא, א"ל האי אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה, אינו חייב אלא על נערה בתולה מאורסה מיבעי ליה ותו לא מידי

בעא מיניה ר' יעקב בר אדא מרב בא על הקטנה מאורסה לר"מ מהו, לגמרי ממעיט ליה או מסקילה ממעיט ליה, א"ל מסתברא מסקילה ממעט ליה, והכתיב ומתו גם שניהם עד שיהו שניהן שוין, שתיק רב, אמר שמואל מאי טעמא שתיק רב ונימא ליה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהן שוין דברי ר' יאשיה, רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו