Sanhedrin Daf 24 סַנהֶדרִין דַף 24

On the previous Daf, Reish Lakish expressed astonishment at Rebbe Meir’s ruling, saying: פה קדוש יאמר דבר זה – Would Rebbe Meir’s holy mouth say such a thing?! He spoke this way, although anyone who saw Reish Lakish learning in the Beis Medrash, כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה – it seemed like he was uprooting mountains and grinding them against each other from his forceful and brilliant analysis. The Gemara observes: בא וראה כמה מחבבין זה את זה – come and see how [these Torah scholars] cherish each other! In a passuk, Zechariah calls one staff "נועם" – pleasantness and the other "חובלים" – assaulters. Rebbe Oshaya says "נועם" refers to the תלמידי חכמים of Eretz Yisroel, שמנעימין זה לזה בהלכה – who are pleasant towards each other in discussing Torah law, and "חובלים" refers to תלמידי חכמים of Bavel, שמחבלים זה לזה בהלכה – who assault each other in discussing Torah law. Rebbe Yitzchak explains another passuk, which mentions oil and olive trees, that “oil” refers to תלמידי חכמים of Eretz Yisroel, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית – who are as easygoing towards each other in discussing Torah law as olive oil, and “olive trees” refer to those of Bavel, שמרורין זה לזה בהלכה כזית – who are bitter towards each other in discussing Torah law like olive trees.

The next Mishnah states that if a בעל דבר says: נאמן עלי אבא – “My father is acceptable to me as a judge (i.e., he allows him to judge despite being disqualified as a relative), or נאמן עלי אביך – “your father is acceptable to me,” or נאמנים עלי שלשה רועי בקר – “three (ignorant) cattle herders are acceptable to me,” Rebbe Meir says he may retract his acceptance. The Chochomim say: אינו יכול לחזור בו – he cannot retract. The same machlokes is taught where a בעל דבר agreed to accept a personal oath, such as "דור לי בחיי ראשך" – swear to me by the life of your head, instead of Beis Din’s shevuah. Amoraim debate if this machlokes only applies במחול לך – where the claimant says, “[The money] I claim is forgiven to you if this ineligible judge rules in your favor,” (and the money is already in his possession), or באתן לך – where the defendant says, “I will give you the money you claim if this judge rules in your favor,” or possibly both. Amoraim also debate if this machlokes is only לפני גמר דין – before the ruling is issued, or לאחר גמר דין – after the ruling is issued, or possibly both.

The next Mishnah states: ואלו הן הפסולין – and these are the ones who are disqualified from being judges or witnesses: המשחק בקוביא – a dice-player (i.e., gambler), והמלוה בריבית – one who lends with interest, ומפריחי יונים – a pigeon-flier (explained on Daf 25a), וסוחרי שביעית – and those trade in shemittah produce. [Tosafos says these are only Rabbinically disqualified, because they do not think these activities are prohibited] Rami bar Chama explains that a משחק בקוביא is disqualified because the players’ agreement is an אסמכתא – “reliance,” where each thinks he will win and does not wholeheartedly agree to pay upon losing. This agreement is ineffective, so the winner is stealing money. Rav Sheishess says this case is not אסמכתא, since he realizes that the game’s outcome is not in his control (and commits to its result). Rather, his disqualification is לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם – because he is not engaged in the settlement of the world and is therefore unfamiliar with commerce. A practical difference between these opinions is a gambler who learned another profession, whom Rebbe Yehudah validates in the Mishnah.

לעיל (דף כג) ריש לקיש היה מתמה על ר"מ ואמר פה קדוש יאמר דבר זה, גופא אמר ר"ל פה קדוש יאמר דבר זה, איני והאמר עולא הרואה את ר"ל בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה, אלא הכי קאמר, בא וראה כמה מחבבין זה את זה, א"ר אושעיא מאי דכתיב ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים, נועם אלו ת"ח שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה, חובלים אלו ת"ח שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה, ויאמר אלה שני בני היצהר העומדים וגו' ושנים זיתים עליה יצהר, אמר רבי יצחק אלו ת"ח שבא"י שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה אלו ת"ח שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית

במתני', אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנים עלי שלשה רועי בקר ר"מ אומר יכול לחזור בו, וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו, היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר"מ אומר יכול לחזור בו, וחכ"א אין יכול לחזור בו, ובגמ', אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת במחול לך, אבל באתן לך דברי הכל יכול לחזור בו, ורבי יוחנן אמר באתן לך מחלוקת, אמר ריש לקיש מחלוקת לפני גמר דין אבל לאחר גמר דין דברי הכל אין יכול לחזור בו, ור' יוחנן אמר לאחר גמר דין מחלוקת

במתני', אלו הן הפסולין, המשחק בקוביא, והמלוה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, (ובתוס' ביאר דפסולים רק מדרבנן לפי שהם סוברים שדברים אלו מותרין) ובגמ', משחק בקוביא מאי קא עביד, אמר רמי בר חמא משום דהוה אסמכתא ואסמכתא לא קניא, רב ששת אמר כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא, אלא לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם, מאי בינייהו איכא בינייהו דגמר אומנותא אחריתי