Nedarim Daf 51 נדרים דַף 51

The Gemara relates that on a day on which Rebbe would laugh, misfortune would befall the world. He therefore offered to pay Bar Kappara forty measures of wheat to not make him laugh. The Gemara recounts how Bar Kappara came to collect his pay with a coated basket overturned on his head, which caused Rebbe to laugh. In another incident, Bar Kappara wagered that at Rebbe Shimon bar Rebbe’s wedding, he would drink wine while Rebbe danced before him, and his wife sang before him. At the wedding, Bar Kappara challenged Rebbe to explain the word תועבה (translated as abomination). When Bar Kappara refuted every suggestion Rebbe offered, Rebbe asked Bar Kappara to explain it. However, Bar Kappara first required Rebbe’s wife to pour him wine and Rebbe to dance before him before answering, which they did. Bar Kappara then explained the word to mean תועה אתה בה – You are straying with this relation. Bar Kappara similarly challenged Rebbe to explain the words תבל and זמה, and made the same demands before answering himself. Rebbe’s wealthy son-in-law could not bear the indignity suffered by Rebbe, and he and his wife left.

The next Mishnah states:הנודר ממעשה קדרה  – One who vows from a “pot preparation,” אין אסור אלא ממעשה רתחתא – he is only forbidden from food prepared by boiling. אמר קונם היורד לקדרה שאני טועם – If he said “Konam  what goes into a pot for my tasting,” אסור בכל הנעשה בקדרה – he is forbidden in anything made in a pot. The Gemara quotes a Baraisa: הנודר מן היורד לקדרה – One who vows from what goes into a pot, אסור ביורד לאלפס, שכבר ירד לקדרה קודם שיורד לאלפס – is even forbidden in what goes into a pan, because it goes into a pot prior to going into a pan. However, if he vowed from what goes into a pan, he is permitted in what goes into a pot, since it has not yet been put into a pan (although it is readied for being put into a pan). If one vows מן הנעשה בקדרה – from what is “made” in a pot, he is permitted in what is finished in a pan, even if it was cooked first in a pot. This is because the word “made,” in this context, implies its completion. The reverse is true as well: מן הנעשה באלפס – From what is “made” in a pan, מותר בנעשה בקדרה – is permitted in what is made [meaning finished] in a pot.

The second Mishnah on Amud Beis states: דג דגים שאני טועם – If one vowed: “Fish, fishes , for my tasting,”אסור בהן בין גדולים בין קטנים – he is forbidden in both large and small fish. The Ran explains that by using both the singular and plural forms, he demonstrates that he intends to forbid both the large variety, which are sold individually, and the smaller variety, which are sold in quantity. The Mishnah adds that he is prohibited in all types of fish preparation, such as salted, cooked, or raw, provided the fish are whole. The Gemara quotes a Baraisa which teaches that a neder using the word דג forbids only large fish, while a neder using the word דגה forbids only small fish. After the Gemara objects since the word דגה is employed in a pasuk referring to the fish which died in the Nile as a result of the Plague of Blood, which surely included fish of all sizes, the Gemara explains that the word דגה indeed can include all sizes, but regarding nedarim, we follow common usage, and דגה is used to refer to small fish.

יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא, א"ל לבר קפרא לא תבדיחן, ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי, א"ל ליחזי מר דכל גריוא דבעינא שקילנא, שקל דיקולא רבה חפייה כופרא וסחפיה על רישיה ואזל ואמר ליה ליכיל לי מר ארבעין גריוי חיטי דרשינא בך, אחוך רבי

א"ל בר קפרא לברתיה דרבי, למחר שתינא חמרא בריקודא דאבוך ובקירקני דאמך, בן אלעשה חתניה דרבי הוה ועשיר גדול הוה אזמניה לבי הילולא דרבי שמעון ברבי, א"ל בר קפרא לרבי מאי תועבה, כל דא"ל רבי דהכין הוא תועבה פרכה בר קפרא, א"ל פרשיה את, א"ל תיתי דביתכי תירמי לי, נטלא אתת רמיא ליה, א"ל לר' קום רקוד לי דאימר לך, הכי אמר רחמנא תועבה תועה אתה בה, ושוב עשה כן במילת תבל, וזמה, לא יכיל בן אלעשה למיסבל קם ונפק הוא ואינתתיה מתמן

במתני', הנודר ממעשה קדרה אין אסור אלא ממעשה רתחתה אמר קונם היורד לקדרה שאיני טועם אסור בכל המתבשלין בקדרה

תניא הנודר מן היורד לקדרה אסור ביורד לאלפס, שכבר ירד לקדרה קודם שיורד לאלפס, מן היורד לאלפס מותר ביורד לקדרה, מן הנעשה בקדרה מותר בנעשה באלפס, מן הנעשה באלפס מותר בנעשה בקדרה

במתני', דג דגים שאני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים, ופי' הר"ן ממה שאמר ב' לשונות מוכח דרוצה לאסור גדולים שנמכרים כל אחד לבדו, וקטנים דנמכרים הרבה ביחד

וממשיך מתני', בין מלוחים בין תפלים בין חיים בין מבושלים

ובגמ', תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים, דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים, דג דגה שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים, והגמ' מוכיח מן פסוקים דדגה משמע נמי גדולים, ומסיק,  אלא דגה משמע גדולים ומשמע קטנים ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם