Nedarim Daf 50 נדרים דַף 50

The Gemara relates that when Rebbe Akiva married the daughter of the wealthy Kalba Savua, Kalba Savua made a neder prohibiting his daughter from benefiting from his property. Having nothing, they slept in a straw shed, and Rebbe Akiva would pick straw from her hair and tell her, “If I had the means, I would place a ‘Jerusalem of Gold’ upon you.” Eliyahu appeared to them as a pauper asking for straw for his wife who had given birth, whereupon Rebbe Akiva observed to his wife that there were those who had even less than they. The Gemara then tells the famed story of Rebbe Akiva going to learn for twelve years, and upon returning overheard his wife tell someone that she wishes he would go back for another twelve years, which he did. When he returned with thousands of students, she attempted to greet him, but the students were pushing her away, until Rebbe Akiva declared, הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא – “Leave her! What is mine and yours is hers” (i.e., to her credit). The Gemara concludes that Kalba Savua then received a heter for his neder for Rebbe Akiva to benefit from his estate, and the Gemara identifies this as one of six ways Rebbe Akiva became very wealthy, which it proceeds to enumerate.

The Gemara tells that the Caeser’s daughter once said to Rebbe Yehoshua ben Chananyah: תורה מפוארה בכלי מכוער – “Such beautiful Torah in such an ugly vessel?!” Rebbe Yehoshua’s appearance was blackened as a result from many fasts. He responded that she should take a lesson from her father’s house and asked her in what vessels they store wine. She responded that they store their wine in earthenware vessels. He said to her, “The whole world uses earthenware vessels, and you do likewise?! You should store your wine in gold and silver vessels,” which she did, and the wine soured. He told her that Torah, too, is better kept in “unattractive vessels.” When she asked him about others who were scholars and attractive, he responded that if they had been ugly, they would be even greater. Rashi, in the parallel account in Taanis (7b), explains that it is difficult for a handsome person to be humble, which is a prerequisite for successful Torah learning.

Rebbe made a wedding for his son Rebbe Shimon and did not invite Bar Kappara. Bar Kappara then wrote on the wedding hall: “Twenty-four million dinars were spent on this wedding, and he did not invite Bar Kappara!” He then remarked to Rebbe: אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה – “If such fantastic wealth is given to those who transgress His will, then all the more so for those who perform His will!” Rebbe then invited him, whereupon Bar Kappara adjusted his comment and said: לעושי רצונו בעולם הזה כך, לעולם הבא על אחת כמה וכמה – “If such is given in this World to those who perform His will, then all the more so will it be given to them in the World to Come!”

ר' עקיבא איתקדשת ליה ברתיה דכלבא שבוע, שמע כלבא שבוע אדרה הנאה מכל נכסיה, אזלא ואיתנסיבה ליה, בסיתוא הוה גנו בי תיבנא, הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה, אמר לה אי הואי לי רמינא ליך ירושלים דדהבא, אתא אליהו אידמי להון כאנשא וקא קרי אבבא, אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה, אמר לה ר' עקיבא לאנתתיה חזי גברא דאפילו תיבנא לא אית ליה

אמרה ליה זיל הוי בי רב, אזל תרתי סרי שנין קמי דר' אליעזר ור' יהושע, למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו שפיר עביד ליך אבוך, חדא דלא דמי ליך ועוד שבקך ארמלות חיות כולהון שנין, אמרה ליה אי צאית לדילי ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא, אמר הואיל ויהבת לי רשותא איהדר לאחורי, הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי, נפוק כולי עלמא לאפיה, ואף היא קמת למיפק לאפיה, אתת לאיתחזויי ליה, קא מדחן לה רבנן, אמר להון הניחו לה שלי ושלכם שלה הוא, שמע כלבא שבוע אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי ואשתרי, מן שית מילי איעתר רבי עקיבא וחדא מנהון מן כלבא שבוע, והגמ' ממשיך לבאר כולם

אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי מכוער, א"ל למדי מבית אבוך במה מניחין יין, אמרה ליה במאני דפחרא, אמר לה כולי עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא, אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא, אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי, אמר לה אף אורייתא כן

והאיכא שפירין וגמירין, אמר לה אי הוו סנו הוו גמירין טפי, ובמסכ' תענית (דף ז, עמוד ב) פרש"י דמי שיפה קשה להיות עניו שהוא עיקר בקנית תורה

רבי עבד ליה הלולא לר"ש ברבי, כתב על בית גננא עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין ולא אזמניה לבר קפרא, אמר ליה אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה

אזמניה, אמר לעושי רצונו בעולם הזה כך לעוה"ב עאכ"ו