To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.
The Gemara explains that the Tanna of our Mishnah, who distinguishes between a neder and nedavah, can indeed be Rebbe Yehudah. Although he had said that it is better to “vow and pay” than not to vow at all, the Gemara here suggests that he may have said this only in regard to nedavah, but he too is opposed to making nedarim, which may lead to violations. The Gemara continues, that Rebbe Yehudah holds that it is virtuous to become a nazir, based on a statement he made: חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת - the early pious ones desired to bring a korban chatas, לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם - because Hashem does not bring any stumbling through them [so they did not have their own chatas obligations]. מה היו עושין - What did they do instead? עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום - they would arise and pledge nezirus to Hashem, to become thereby obligated in a korban chatas to Hashem. We see that Rebbe Yehudah considers becoming a nazir, and bringing its requisite korban chatas, to be an activity worthy of the pious.
The Gemara had quoted Rebbe Yehudah’s statement that the pious used to accept nezirus in order to bring its korban chatas. Rebbe Shimon, however, disagreed and said that the pious would not accept nezirus, כדי שלא יקראו חוטאין - so that they should not be called sinners, as it says: וכפר עליו מאשר חטא על הנפש - and [the Kohen] will atone for the nazir for having sinned relating to the soul. The Gemara quotes a similar position of R’ Elazar Hakappar, who added: וכי באיזה נפש חטא זה - regarding which soul did he sin? אלא שציער עצמו מן היין - It is rather because he afflicted himself from having wine. ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא - if even the nazir, who only afflicted himself from wine, is called a sinner, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה - then he who afflicts himself from everything, all the more so is called a sinner! מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא- From here we learn that one who sits in fasting is called a sinner. The Gemara notes that although the above verse is speaking about a nazir who became tamei, it was written there משום דשנה בחטא - because he has repeated the sin, i.e. by becoming tamei and thus extending his abstention [Tosafos].
The next Mishnah lists examples of כינויין for nedarim, such as קונם קונח וקונס as substitutes for קרבן. About such terms, Rebbe Yochonon said: לשון אומות הן - these are from languages of other nations. Reish Lakish said: לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו - they are terms the Chachomim invented to vow with. The Gemara explains Reish Lakish’s opinion, that the reason they created substitute terms, rather than using the original term “Korban,” was out of fear that a person may intend to say קרבן לה', and may say only לה', to Hashem, thus saying Hashem’s name in vain. The Gemara quotes a Baraisa which states that a person should say עולה לה', mentioning the korban first, rather than לה' עולה, because this carries the above risk of saying only לה' and stopping. The Gemara also notes that if one must be so careful when even saying Hashem’s name on a korban, to avoid mistakenly saying His Name in vain, all the more so must one take care never to say His Name in vain outright.
הגמ' ממשיך לבאר תנא דמתני' המחלק בין נדר לנדבה, אפילו תימא רבי יהודה כי א"ר יהודה בנדבה, בנדר לא אמר, והקתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים, תני נודב ומקיים
נדבה דנזירות מאי איכא למימר, רבי יהודה לטעמיה, דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם, מה היו עושין עומדין ומתנדבין נזירות למקום כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום
ר' שמעון חולק על דברי רבי יהודה הנ"ל דחסידים היו נודרים בנזיר כדי להביא קרבן חטאת, ר' שמעון אומר לא נדרו בנזיר כדי שלא יקראו חוטאין, שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש
תניא ר' אלעזר הקפר ברבי אומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, וכי באיזו נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה, מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא
והדין קרא בנזיר טמא כתיב, משום דשנה בחטא הוא, ופי' התוס' דעל ידי שנטמא הרי הוא מאריך את נזירותו וציערו מן היין
במתני', האומר קונם קונח קונס הרי אלו כינויין לקרבן, איתמר כינויין ר' יוחנן אמר לשון אומות הן, ר"ש בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו
וטעמא מאי תקינו רבנן כינויין, דלא לימא קרבן, ולימא קרבן, דילמא אמר קרבן לה', ולימא קרבן לה', דילמא אמר לה' ולא אמר קרבן וקא מפיק שם שמים לבטלה,
תניא רבי שמעון אומר מנין שלא יאמר אדם לה' עולה, לה' מנחה, לה' תודה, לה' שלמים, ת"ל קרבן לה', וק"ו ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה' לבטלה על אחת כמה וכמה
Copyright זכויות יוצרים © 2025 Zichru