Kiddushin Daf 67 קִידּוּשִׁין דַף 67

The Mishnah on the previous Daf taught: כל מקום שיש קידושין ואין עבירה – Anywhere there is effective kiddushin and there is no transgression in the marriage, הולד הולך אחר הזכר – the offspring follows the lineage of the male (e.g., Kohen, Levi, and Yisroel). Where the marriage is prohibited, הולד הולך אחר הפגום – the offspring follows the blemished parent (such as a mamzer). This first rule is challenged from a Baraisa, in which Rebbe Yose said: גר שנשא ממזרת הולד ממזר – a convert who married a mamzeres, which he holds is permitted, the offspring is a mamzer. The Gemara answers that the Mishnah does not follow Rebbe Yose’s opinion, but that of Rebbe Yehudah, who holds a convert may not marry a mamzeres. The Mishnah does not write it explicitly, because it is included by the general term "כל מקום". Alternatively, the Tanna can be Rebbe Yose, because the Mishnah implies there are exceptions to its rule.

The Gemara discusses other cases not listed by the Mishnah and explains how they are either included or excluded by the Mishnah’s terms.

Ravin quoted Rebbe Yochanan: באומות הלך אחר הזכר – With gentile nations, follow the male regarding the offspring. נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם – If they converted, follow the blemished one from the two of them. The first statement is explained with a Baraisa teaching that if a member of the nations other than the seven nations of Canaan has a child from a Canaanite woman, the child can be acquired as a slave, like his father (and is not condemned to death, as his mother is). However, if a Canaanite slave fathers a child from a non-Canaanite woman, the child is considered a Canaanite and must be killed, like his father. ­­The second statement is explained: בעמוני שנשא מצרית – a male Ammonite convert who married a female Egyptian convert: if their child is male, שדיא אבתריה דידיה – cast him after [his father], because for a male, the Ammonite parent is a greater blemish (because the prohibition to regular Jews remains indefinitely), but if the child is a female, שדיא אבתרה דידה – cast her after [her mother], because for a female, the Egyptian parent is the greater blemish (because a female Ammonite is permitted to regular Jews).

The Gemara provides the source that kiddushin is ineffective between those prohibited with a punishment of kares: The passuk states regarding a divorcee: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר – and she leaves his house, and goes and becomes a wife for another man, implying: לאחרים ולא לקרובים – she can become married to a strange man, but not to relatives. The Gemara eventually asks that perhaps this only refers to אחות אשה – a wife’s sister, about whom the Torah wrote "לא תקח" – you shall not “take” (connoting marriage), and the above passuk teaches that kiddushin is not only prohibited, but ineffective. How is this extended to all relatives? The Gemara suggests they can be derived from אחות אשה, since they are all ervah, and carry the punishments of kares (for intentional violations) and chatas (for unintentional violations). However, two cases cannot be derived from a wife’s sister: אשת אח - a brother’s wife, which has the relative leniency of being permitted in a case of yibum (as opposed to a wife’s sister, who is prohibited even as a yevamah), and a married woman, who has the leniency of becoming permitted during her husband’s lifetime (through divorce).

מתני' (לעיל דף סו, עמוד ב) כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל, וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום, כגון ישראל בממזרת, ובגמ', אמר ליה רבי שמעון לרבי יוחנן כללא הוא דכל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר הרי גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הפגום, דתניא גר שנשא ממזרת הולד ממזר דברי רבי יוסי, אמר ליה מי סברת מתני' ר' יוסי היא מתניתין ר' יהודה היא דאמר גר לא ישא ממזרת ויש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום, וניתנייה, תנא כל מקום דסיפא לאתויי, ואיבעית אימא לעולם רבי יוסי היא ותנא איזו זו למעוטי

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן באומות הלך אחר הזכר נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם, מאי באומות הלך אחר הזכר כדתניא, מנין לא' מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, יכול אף עבד שבא על שפחה מן האומות והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדין בארצכם ולא מן הגרים בארצכם, נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם, בעמוני שנשא מצרית, ואי זכר הוי האי שדיא אבתריה דידיה, ואם נקבה הויא שדיא אבתרה דידה

מנא הני מילי, דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות, אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, לאחרים ולא לקרובים, והגמ' הקשה דאפשר זה איירי דוקא באחות אשה דכתיב בקרא לא תקח והשני פסוקין הא לכתחילה הא דיעבד, אין הכי נמי אשכחן אחות אשה שאר עריות מנלן, ילפינן מאחות אשה מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ולא תפסי בה קידושין אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת לא תפסי בה קידושין, בשלמא כולהו אתיין אלא אשת איש ואשת אח איכא למיפרך, מה לאחות אשה שכן אין לה היתר במקום מצוה, תאמר באשת אח שיש לה היתר במקום מצוה, אשת איש נמי איכא למיפרך מה להנך שכן אין לה היתר בחיי אוסרן, תאמר באשת איש שיש לה היתר בחיי אוסרן, אלא א"ר יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כל אשר יעשה מכל התועבות האלה, ונכרתו הוקשו כל העריות כולם לאחות אשה, מה אחות אשה לא תפסי בה קידושין אף כל עריות כולם לא תפסי בה קידושין