Kiddushin Daf 29 קִידּוּשִׁין דַף 29

The next Mishnah teaches which mitzvos women are exempt from: כל מצות הבן על האב – Regarding all mitzvos of the son upon the father, אנשים חייבין ונשים פטורות – men are obligated, and women are exempt. The Gemara will explain this to mean that all mitzvos which are incumbent on the father to perform for his son, the mother is exempt. וכל מצות האב על הבן – But regarding all mitzvos of the father upon the son (meaning the mitzvos to honor and revere one’s parents), אחד אנשים ואחד נשים חייבין – both men and women are obligated in them. The Mishnah enumerates other mitzvos from which women are exempt, including מצות עשה שהזמן גרמא – positive mitzvos which time causes to come into force. A Baraisa lists several “mitzvos of the son upon the father” from which the mother is exempt: (1) to circumcise him, (2) to redeem him if he is a bechor, (3) to teach him Torah, (4) to marry him off, (5) to teach him a trade, (6) and some say, to teach him to swim. Rebbe Yehudah adds: כל שאינו מלמד את בנו אומנות – Anyone who does not teach his son a trade, מלמדו ליסטות – teaches him robbery, which the Gemara explains means is as if he teaches him robbery, because he will resort to robbery to provide for himself. The Mishna concludes that men and women are both obligated in positive mitzvosthat are not time bound, as well as all negative mitzvos (except for three from which women are exempt).

It was taught in a Baraisa: הוא לפדות ובנו לפדות – If he himself needs to be redeemed as a bechor, and his firstborn son needs to be redeemed, the Tanna Kamma says: הוא קודם לבנו – he takes precedence over his son and redeems himself first. Rebbe Yehudah says his son takes precedence, שזה מצותו על אביו – because [his own] mitzvah is primarily incumbent on his own father (who should have redeemed him), וזה מצות בנו עליו – and his son’s mitzvah is primarily incumbent upon him. Rebbe Yirmiyah clarifies that all agree that where he only has five selaim, he redeems himself with them, because מצוה דגופיה עדיפא – a mitzvah regarding (redeeming) himself is superior to a mitzvah regarding (redeeming) someone else. Their argument is where the father has five personal selaim, and five selaim of property sold to another. Rebbe Yehudah holds: מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא – a debt written in the Torah (such as the obligation to redeem a bechor) is like it is written in a שטר (regarding collecting from sold property). Therefore, he redeems his son with his personal money, and his own redemption is collected from his sold property (since his obligation was in force before he sold his property). The Rabbonon hold a Biblical debt is not considered like it is written in a שטר, and cannot be collected from sold property. Since he has only five selaim for redemption, he redeems himself, as above.

It was taught in a Baraisa: ללמוד תורה ולישא אשה – In a conflict between learning Torah first or marrying a wife, ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה – he should learn Torah first, and then marry a wife. But if he cannot be without a wife, he should marry first. Rav Yehudah quoted Shmuel that the halachah is that one should marry first, but Rebbe Yochanan said: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה – there is a millstone around his neck (i.e., his responsibility to provide for his family), and he should learn Torah?! Rather, he should learn Torah first. The Gemara explains there is no argument: הא לן הא להו – [Shmuel’s] ruling is for us in Bavel, and [Rebbe Yochanan’s] ruling is for them in Eretz Yisroel. Those in Bavel primarily learned away from home and could marry first without bearing the burden of providing for their families. In Eretz Yisroel, where they learned in their own land, they should learn first, because marrying first would interfere with their learning. The Gemara proceeds to illustrate the importance of marrying at a young age.

במתני', כל מצות הבן על האב אנשים חייבין ונשים פטורות, והגמ' מסיק, אמר רב יהודה ה"ק כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות, תנינא להא דת"ר האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות, וי"א אף להשיטו במים, רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות, ליסטות ס"ד, אלא כאילו מלמדו ליסטות

והגמ' הביא מקורות מפסוקים לכל אחד מאלו שדוקא האב חייב ולא האם

תנו רבנן הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו, רבי יהודה אומר בנו קודמו, שזה מצותו על אביו וזה מצות בנו עליו

אמר רבי ירמיה הכל מודין כל היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו, מאי טעמא מצוה דגופיה עדיפא, כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין, ר' יהודה סבר מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא, בהני חמש פריק לבריה ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה, ורבנן סברי מלוה דכתיב באורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא והילכך מצוה דגופיה עדיף

ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה, ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה, ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה, ולא פליגי הא לן והא להו, ופרש"י, בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י, ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור, ואח"כ הולך ולומד תורה, בני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוה