Gittin Daf 7 גיטן דַף 7

An inquiry was sent to Mar Ukva: זמרא מנא לן דאסיר – From where do we know that music is prohibited? Rashi explains this refers to music at parties. He answered from a passuk in הושע: "אל תשמח ישראל אל גיל בעמים" – Do not rejoice, Yisroel, in joy like the nations. Although there is another passuk prohibiting music, he sent this one because it even prohibits singing. The Reish Gelusa asked Rav Huna for the source forbidding "כלילא" – wedding crowns, which were worn by chossonim, and he responded that it was forbidden Rabbinically during the war of Vespasian. When Rav Huna left the room, Rav Chisda said the prohibition is hinted to in a passuk in which Hashem says: "הסיר המצנפת והרים העטרה" – Remove the turban and take off the crown. The passuk connects them to teach: בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם – When the מצנפת is on the Kohen Gadol’s head, a crown may be on anyone’s head, נסתלקה מצנפת מראש כ"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם – but once the מצנפת is removed from the Kohen Gadol’s head after the Beis Hamikdash is destroyed, a crown is removed from everyone’s heads. When Rav Huna returned, he repeated that the law is Rabbinic; ”אלא חסדא שמך וחסדאין מילך" – however, your name is Chisda, and your words are charming. Mar bar Rav Ashi taught that the prohibition applies only to men, similar to the Kohen Gadol, but not to women.

Rav Avira darshened a passuk that says: "אם שלמים וכן רבים" – Though they are united, and also many, to teach: אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה – If someone sees his means of support are precise, he should still perform charity from them, וכ"ש כשהן מרובין – and certainly if they are plentiful. Rebbe Yishmael’s academy explained the next phrase, "וכן נגוזו ועבר" – still they will be shorn off, and it will pass: כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה – Anyone who “shears” his possessions and performs charity with them, ניצל מדינה של גיהנם - is saved from the judgement of Gehinnom. This is analogous to two sheep passing through water, one of which was shorn and the other was not. The unshorn one, weighed down by its wool, could not pass through. Similarly, one who gives some of his possessions away to tzedakah, will pass safely through life and avoid punishment in Olam Habah. The next phrase, " ועניתיך" – and though I have afflicted you, teaches: אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה – Even a poor person supported by charity should perform charity. The concluding phrase, "לא אענך עוד" – I will no longer afflict you, teaches: שוב אין מראין לו סימני עניות – If he does so, [Heaven] no longer shows him signs of poverty.

It was taught in a Baraisa: המביא גט בספינה כמביא בא"י – One who brings a get written in a boat is like one who brings one in Eretz Yisroel and does not need to say בפני נכתב. A second Baraisa says the opposite. The Gemara assumes the Baraisos discuss boats on rivers in Eretz Yisroel, and Rebbe Yirmiyah explains they reflect a machlokes about the status of such rivers: עפר חו"ל הבא בספינה לארץ – A plant grown in earth from outside Eretz Yisroel which was brought in a boat to Eretz Yisroel, חייב במעשר ובשביעית – it is obligated in maaser and shemittah, because it was nourished through the river, which has Eretz Yisroel status. Rebbe Yehudah says: אימתי בזמן שהספינה גוששת – When is this so? When the boat is touching the riverbed. אבל אין הספינה גוששת פטור - But when the boat is not touching the riverbed, it is exempt. Thus, the Rabbonon consider the river itself to be part of Eretz Yisroel, and Rebbe Yehudah does not. Abaye says both Baraisos can follow Rebbe Yehudah’s view, and the first Baraisa is a case where the boat is touching the riverbed and is therefore considered part of Eretz Yisroel. Rebbe Zeira added that a perforated wooden pot suspended in the air would be subject to the same machlokes, but Rava rejects the comparison.

שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר, ופרש"י, לשורר בבית המשתאות, שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים, ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו, אי מההוא ה"א ה"מ זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמ"ל

א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור, א"ל מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס, אדהכי קם רב הונא לאפנויי, א"ל רב חסדא קרא כתיב כה אמר ה' אלקים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל, וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה, אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם, נסתלקה מצנפת מראש כ"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם, אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי א"ל האלקים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך, רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה א"ל לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה א"ל דומיא דכ"ג בגברי אבל בנשי לא

דרש רב עוירא מאי דכתיב כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו', אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה, וכ"ש כשהן מרובין, מאי וכן נגוזו ועבר, תנא דבי ר' ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם, משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה, גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה, ועניתיך אמר מר זוטרא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה, לא אענך עוד, תני רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות

תנא חדא המביא גט בספינה כמביא בא"י, ותניא אידך כמביא בחו"ל, א"ר ירמיה לא קשיא הא ר' יהודה הא רבנן, דתנן עפר חו"ל הבא בספינה לארץ חייב במעשר ובשביעית, א"ר יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת אבל אין הספינה גוששת פטור, אביי אמר הא והא ר' יהודה היא ול"ק כאן בזמן שאין הספינה גוששת כאן בזמן שהספינה גוששת

א"ר זירא עציץ נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן, אמר רבא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא בספינה העשויה לברוח אבל עציץ שאינו עשוי לברוח לא, אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא בספינה דלא מפסיק אוירא דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא אבל עציץ דמפסיק אוירא לא