To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account. To discover the power of remembering the daf and view this audio lesson, please create a free Zichru account.
The next Mishnah discusses the laws of a karpaf, an area enclosed for non-residential purposes. Even though on a d’Oraysa level it is a reshus hayachid, since it is a large area that can be confused with a reshus harabim the Rabbonon prohibited using it in certain circumstances.
According to Rebbe Akiva, a karpaf cannot exceed seventy amos and a fraction by seventy amos and a fraction and must be a perfect square. The Gemara seeks a d’Oraysa allusion for this. Rebbe Yehudah answers with the passuk, ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים – The length of the courtyard is one hundred amos and its width is fifty by fifty. What does the passuk mean “fifty by fifty,” it said that the length is one hundred? The Torah is saying to take fifty and surround fifty, meaning take the fifty amos by which the chatzeir’s length exceeds its width, and distribute it around the perimeter of the other fifty to form a perfect square equaling five thousand square amos. Since the passuk is not coming to teach this square with regards to the chatzeir of the mishkan, it must be coming to teach it regarding another halachah, i.e. the size of a karpaf.
In addition to bringing Rebbe Akiva’s opinion that a karpaf must be square, the Mishnah brings the opinions of Rebbe Eliezer and Rebbe Yose regarding the shape of a karpaf. The Gemara revises their opinions based on a Baraisa that states they both hold that a karpaf may be rectangular up to a ratio of 2:1, as the chatzeir of the Mishkan was 50x100, but it may not be longer by even one amah. The difference between them is that Rebbe Yose holds לכתחילה it should be square, whereas Rebbe Eliezer holds that there is no preference for the karpaf to be square.
דין קרפף הוא רשות היחיד מדאורייתא כיון שיש לו מחיצות, אבל מדרבנן אסור בכמה אופנים לטלטל בתוכו כיון שהוא מקום גדול ולכן איתא במתני',
אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים
וכמה שיער סאתים כחצר המשכן, מנא הני מילי ופרש"י דמרבעינן ליה לחצר המשכן לשער בו איסור שבת
דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים
איתא במתני' רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה, רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה
ובגמ' הק' על ר' אליעזר דמשמע ממתני' דאינו מתיר אם ארכה יתר על רחבה, והתניא ר' אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה
ותירץ רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתני' יתר על פי שנים ברחבה תנן
והנ"מ בין שיטת ר' אליעזר לר' יוסי הוא דר' יוסי סבר לכתחילה צריך להיות מרובע משא"כ לר' אליעזר אפי' לכתחילה יכול לעשות אותה ארכה יתר על רחבה.
Copyright זכויות יוצרים © 2025 Zichru