Bava Metzia Daf 119 בבא מציה דַף 119

The Gemara quotes two arguments between Rebbe Meir and Rebbe Yehudah about shoots growing out of a trunk: (1) A Baraisa discusses a tree sold in someone’s field, and new shoots grow out of the tree. Rebbe Meir says they all belong to the owner of the land, but Rebbe Yehudah says that the shoots growing from the גזע – trunk (which here means any part above the ground) belong to the owner of the tree, and those growing from the roots (i.e., from roots beneath the ground) belong to the landowner. (2) In another Baraisa discussing ערלה, Rebbe Meir says that all shoots, whether they grow from the trunk or the roots, are subject to orlah, because they are considered to be independent growths. Rebbe Yehudah says: מן הגזע פטור – a shoot growing from the trunk is exempt from orlah, because it is considered part of the original tree, מן השרשין חייב – but a shoot growing from the roots is subject to orlah. In both cases, they argue if shoots growing from the trunk are considered part of the tree, and the Gemara explains that both arguments needed to be recorded, because the first machlokes is a monetary one, and the second is about orlah (a prohibition).

In the Mishnah on Daf 118b, Rebbe Shimon taught that whatever the upper owner can reach belong to him, and the rest belongs to the lower owner. In Rebbe Yannai’s Yeshiva, they qualified this: ובלבד שלא יאנס – provided that he does not need to strain himself to be able to reach them.

Two questions were asked: מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו – if [the upper owner] can reach its shoot, but not its roots, מגיע לעיקרו ואין מגיע לנופו – or he can reach its roots, but not its shoot (because it is pointed downwards), is it considered within the reach of the higher garden’s owner?

The Gemara concludes: תיקו – let it stand unresolved.

Ephraim the scribe, a talmid of Reish Lakish, said in Reish Lakish’s name that the halachah follows Rebbe Shimon, that the upper owner keeps whatever he can reach, and the rest belongs to the lower owner. When Rebbe Shimon’s ruling was told to שבור מלכא – King Shapur (a Persian king), who Rashi explains was an expert in dinim, he said: אפריון נמטייה לרבי שמעון – “Let us extend our grace to Rebbe Shimon!”

תניא היוצא מן הגזע ומן השרשין הרי אלו של בעל הקרקע דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר מן הגזע של בעל האילן ומן השרשין של בעל הקרקע, ותנן נמי גבי ערלה כי האי גוונא, אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין חייב בערלה דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר מן הגזע פטור מן השרשין חייב, וצריכי דאי אשמועינן קמייתא בהא קאמר רבי יהודה משום דממונא אבל גבי ערלה דאיסורא אימא מודי ליה לר' מאיר, ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' מאיר אבל בההיא אימא מודי ליה לר' יהודה צריכי

במתני' אמר ר"ש כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון

אמרי דבי רבי ינאי ובלבד שלא יאנס, בעי רב ענן ואיתימא רבי ירמיה מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו, מגיע לעיקרו ואין מגיע לנופו מאי, תיקו

אמר אפרים ספרא תלמידו של ריש לקיש משום ריש לקיש הלכה כר"ש

אמרוה קמיה דשבור מלכא אמר להו אפריון נמטייה לרבי שמעון