Bava Metzia Daf 111 בבא מציעא דַף 111

In a Baraisa it was taught that if one tells an agent, “Go hire employees for me,” שניהן אין עוברין משום בל תלין – neither of them transgresses the prohibition not to hold a workers’ wages overnight if they are not paid on time. זה לפי שלא שכרן – [The employer], because he did not hire them himself, וזה לפי שאין פעולתו אצלו – and [the agent], because the wages are not with him, since he is not the one who owes them payment. The Gemara clarifies that the agent told the workers, שכרכם על בעל הבית – “Your wages are incumbent upon the employer,” because if he said, “Your wages are incumbent upon me,” he would owe them, and be subject to בל תלין. Yehudah bar Mereimar told his servant, “Go hire workers for me, and tell them, ‘Your wages are incumbent upon the employer.’” Similarly, Mereimar and Mar Zutra would hire workers for one another, to avoid being subject to the בל תלין prohibition.

The Mishnah on the previous Daf taught that one hired to work for the whole day collects his wages all night, and the employer must pay before the next day. One hired to work all night collects all day and must be paid before nightfall. Regarding one hired for part of a day, Rav said: שכיר שעות דיום גובה כל היום – one hired for several hours of the day collects all day after completing his work and must be paid before nightfall. שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה – One hired for hours of the night collects all night. Shmuel agrees that one hired for several hours of the day collects all day but says that one hired for several hours of the night collects all night and all the next day. Rashi explains that since, in halachah, the date begins at night, the following day is the same date that the wages were required to be paid.

Rav is challenged from our Mishnah, which teaches about someone hired for a week, a month, or more, that if his work ended at night, he collects his wages all night and all the next day!? The Gemara concludes that this question is the subject of a machlokes Tannaim.

The next Mishnah states: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים – Whether it is the hire of a man, an animal, or utensils (i.e., rentals of the above), their payment is subject to "ביומו תתן שכרו" – on his day you shall pay his hire (for nighttime hiring), and בל תלין (for daytime hiring). The Mishnah concludes that regarding the wages of a גר תושב, which Rashi defines as a gentile who committed not to serve idols, they are subject to "ביומו תתן שכרו", but not בל תלין, which the Gemara will explain. A Baraisa is quoted with two opinions of Tannaim on these cases, neither of which agrees fully with our Mishnah. The Tanna Kamma holds that all prohibitions apply to the hire of an animal, utensils, and a גר תושב, whereas our Mishnah holds a גר תושב’s hire is only subject to בל תלין. Rebbe Yose bar Rebbe Yehudah, who agrees with our Mishnah about גר תושב, holds that no prohibition applies to the hire of animals or utensils. Rava explains that the Mishnah is a third opinion, the Tanna of Rebbe Yishmael’s academy, which he proceeds to quote. The Gemara explains the sources for each opinion at length.

ת"ר האומר לחבירו צא שכור לי פועלים שניהן אין עוברין משום בל תלין, זה לפי שלא שכרן וזה לפי שאין פעולתו אצלו, היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא, דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו, לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית, יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית, מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי

במתני' (לעיל דף קי, עמוד ב) שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום, ובגמ', אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום, שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה, ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום, ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום, ופרש"י, שהיום הולך אחר הלילה הואיל ושכירותו בליל יום זה, תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב, והגמ' מסיק דתנאי היא

במתני', אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו, ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, ובגמ', מני מתני' לא תנא קמא דמאחיך ולא רבי יוסי ברבי יהודה, מאי היא, דתניא מאחיך פרט לאחרים, גרך זה גר צדק, בשעריך זה אוכל נבילות, אין לי אלא שכר אדם מנין לרבות בהמה וכלים, ת"ל בארצך כל שבארצך, וכולן עוברים בכל השמות הללו, מכאן אמרו אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בהן משום בל תלין פעולת שכיר, רבי יוסי ברבי יהודה אומר גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין בהמה, וכלים אין בהן אלא משום בל תעשק בלבד, מני אי תנא קמא דמאחיך קשיא גר תושב, אי רבי יוסי קשיא בהמה וכלים, אמר רבא האי תנא תנא דבי ר' ישמעאל הוא דתנא דבי ר' ישמעאל אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ומשום לא תלין, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום בל תלין