Bava Kamma Daf 62 בבא קמא דַף 62

Although Rebbe Yehudah ordinarily obligates paying for hidden items damaged by fire, if someone receives permission to pile grain in his fellow’s field and hides items there, Rebbe Yehudah agrees the owner would be exempt if fire damaged those items, which were there without permission. Similarly, if permission was granted to pile wheat, but he stacked barley, or the reverse, or he covered over a wheat pile with barley, or the reverse, he only pays the value of barley. Rava says that if someone gives a gold dinar to a woman to guard, but tells her it is silver, and she then damages it with her hands, she must pay the full value of gold, because he can say to her: מאי הוה ליך גביה דאזקתיה – what did you have against [this coin] that you damaged it? However, if she was merely negligent in guarding it, she only pays the value of silver, because she can say: נטירותא דכספא קבילי עלי – I accepted on myself guarding of silver; נטירותא דדהבא לא קבילי עלי – I did not accept on myself a guarding of gold. [The above case of fire is also considered damage through negligence]

The next Mishnah teaches that if a camel bearing flax walked near a store, and the flax entered the store and was ignited by the storeowner’s lamp, the camel’s owner pays for any damages. But if the storeowner left his lamp outside the store, he is liable for the damages. Rebbe Yehudah says: בנר חנוכה פטור – Regarding a ner Chanukah, he is exempt, since he has permission to place it there for the mitzvah.

Rava suggested that this ruling proves that נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה – it is a mitzvah to place the ner Chanukah within ten tefachim of the ground, because otherwise, the damaged party could say that he should have placed the ner above the height of the camel and its rider, out of harm’s way!? The Gemara rejects this proof, because even if he could put it above ten tefachim, כיון דבמצוה קא עסיק – since he is occupied in performing a mitzvah, כולי האי לא אטרחוה רבנן – the Rabbis did not trouble him so much to place the ner at such a height.

The seventh Perek begins: מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה – The rule of double payment for a thief is more inclusive than the rule of fourfold of fivefold payment made if the thief sold or shechted stolen ox or sheep. כפל applies both to living beings and inanimate items, where ד' וה' only apply to an ox or sheep. The Gemara notes that the Mishnah did not mention another way כפל is more inclusive: כפל is paid both by a thief, and by a טוען טענת גנב – a שומר who makes a claim and swears about a thief having stolen the item in his care, when in fact the שומר had retained it for himself, as opposed to ד' וה', which would not be paid by a טוען טענת גנב who subsequently shechted or sold the animal in his care. This omission supports Rebbe Chiya bar Abba’s ruling, that a טוען טענת גנב does pay ד' וה'. Others say this proof was deflected, because the Mishnah does not say "אין בין" – “There is no difference between them except…” The Mishnah taught one difference, but there may be others.

הגמ' הביא ברייתא, ומודה ר' יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש והגדיש והטמין שאין משלם אלא דמי גדיש בלבד, להגדיש חטין והגדיש שעורין, שעורין והגדיש חטין, חטין וחיפן בשעורין, שעורין וחיפן בחטים, שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד

אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא, הזיקתו משלמת דינר זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה, פשעה בו משלמת של כסף דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא לא קבילי עלי

במתני', גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל גמל חייב, הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב, רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור ובגמ', אמר רבינא משמיה דרבא ש"מ מדרבי יהודה נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה, דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה אמאי אמר ר' יהודה נר חנוכה פטור לימא ליה הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו, אלא לאו ש"מ מצוה להניחה בתוך עשרה, אמרי לא לעולם אימא לך אפילו למעלה מעשרה, מאי אמרת אבעי לך לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו, כיון דבמצוה קא עסיק כולי האי לא אטרחוה רבנן

במתני', מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה, שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד, ובגמ' ואילו מדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני, מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל, טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה, איכא דאמרי לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה, מי קתני אין בין מרובה קתני תנא ושייר