Bava Kamma Daf 55 בבא קמא דַף 55

Rebbe Chanina ben Agil asked Rebbe Chiya bar Abba: why does the word "טוב" – good only appear in the second version of the עשרת הדברות, and not in the first? He replied: עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב – “Before you ask me why “good” is mentioned there, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו – ask me if “good” is mentioned there or not, because I do not know.” He sent him to Rebbe Tanchum bar Chanilai, who quoted Shmuel bar Nachum’s answer: הואיל וסופן להשתבר – because they were destined to be shattered, which Rav Ashi explained would indicate: חס ושלום פסקה טובה מישראל – Heaven forbid, goodness has ceased from Yisroel. Rebbe Yehoshua said: הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו – If one sees the letter tes in his dream, it is a good sign for him. The Gemara ultimately explains: הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה – because the Torah began using [the letter tes] for goodness, because its first appearance is when describing light as "טוב" – good.

Rebbe Yirmiyah told Reish Lakish: המרביע שני מינים שבים לוקה – One who mates two species of the sea incurs malkos. Ulla explained that a gezeirah shavah (למינהו למינהו) teaches to apply kilayim to sea creatures. Rechavah asked: המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו – One who leads a wagon by means of a goat and a shibbuta fish pulling it, what is the halachah? Do we say that since the goat cannot go into the sea, and the fish cannot go onto dry land, he has not done anything prohibited (because they are inherently separate), or since they drew the wagon, he violated the kilayim prohibition? Ravina challenged the possibility of considering this kilayim, because if so, if one would plant a wheat grain just inside Eretz Yisroel and a barley grain next to it, just outside Eretz Yisroel, could he possibly be liable for kilayim?! The Gemara responds that it is not analogous, because outside Eretz Yisroel, kilayim does not apply whatsoever, whereas in Rechavah’s inquiry, both the land and the sea are places of potential kilayim prohibitions.

The sixth Perek begins: הכונס צאן לדיר – One who brought a sheep into a shed, ונעל בפניה כראוי – and locked the opening before it properly, ויצאה והזיקה פטור – but it escaped and damaged someone’s property, he is exempt. If it was not properly locked, he is liable. A Baraisa defines a “proper” locking as: דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה – a door which can withstand a normal wind. This level of protection is considered "שמירה פחותה" – lesser guarding. Since the Mishnah is discussing shein and regel (a sheep’s damages), for which animals are always mu’ad, Rav Masnah says the Mishnah follows the opinion of Rebbe Yehudah (on Daf 45b), that lesser guarding is adequate to exempt oneself from a mu’ad’s damages. The Gemara responds that the Mishnah can be unanimous: שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן – shein and regel are different, because the Torah reduced their required guarding. The Gemara quotes pesukim teaching that the damages of a pit, fire, shein, and regel are all exempt with a basic guarding. Rabbah supports this interpretation of the Mishnah by pointing out that the mesechta has been consistently discussing oxen, and here switched to sheep, because the ruling only applies to shein and regel, and not keren.

שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב, הואיל וסופן להשתבר, וכי סופן להשתבר מאי הוי, אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל

א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה, שמבראשית עד וירא אלקים את האור לא כתיב טי"ת

א"ר ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינים שבים לוקה, מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה

בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו, מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד, או דלמא השתא מיהת קא מנהיג, מתקיף לה רבינא אלא מעתה חיבר חטה ושעורה בידו וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ הכי נמי דמחייב, אמרי הכי השתא התם ארץ מקום חיובא חוצה לארץ לא מקום חיובא הכא אידי ואידי חיובא הוא

במתני', הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור, לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב, ובגמ', ת"ר איזהו כראוי ואיזהו שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זהו שלא כראוי, א"ר מני בר פטיש מאן תנא מועד דסגי ליה בשמירה פחותה ר"י היא, דתנן קשרו בעליו במוסירה ונעל לפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר"מ, ר' יהודה אומר תם חייב מועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה, אפילו תימא ר"מ שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן, דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן ואלו הן בור ואש שן ורגל, שן דכתיב ובער בשדה אחר עד דעביד כעין ובער, רגל דכתיב ושלח עד דעביד כעין ושלח, אמר רבה מתניתין נמי דיקא דקתני צאן, מכדי בשור קא עסקינן ואתי ניתני שור מאי שנא דקתני צאן, לאו משום דהתורה מיעטה בשמירתן, לאו משום דכאן קרן לא כתיבא בה שן ורגל הוא דכתיב ביה וקמ"ל דשן ורגל דמועדין הוא ש"מ