Bava Kamma Daf 43 בבא קמא דַף 43

The Gemara had quoted a Baraisa teaching that damages to a woman (who died before collecting) are paid to her heirs. Since such payments should be awarded to the husband, Rabbah explained the Baraisa refers to a divorcee. The Gemara asks: גרושה נמי תיפלוג בדמי ולדות – a divorcee should also divide the value of the lost offspring with her former husband, yet the Baraisa taught that the husband is awarded the entire payment!? Rava Pappa answers: התורה זכתה דמי ולדות לבעל – The Torah awarded the value of the offspring to the “husband,” i.e., the one from whom she conceived, אפילו בא עליה בזנות – even if he had relations with her out of wedlock and was not her husband. This is because the Torah used the term "בעל האשה" – the husband of the woman, the word "בעל" implying relations.

Reish Lakish said: שור שהמית את העבד שלא בכוונה – If an ox killed a slave unintentionally, where the ox is not killed, פטור משלשים שקלים – [the owner] is exempt from paying thirty shekalim, because the Torah wrote: כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו והשור יסקל – thirty shekalim he shall pay its master, and the ox shall be stoned, implying that the two laws are interdependent. Rabbah said the same regarding kofer: שור שהמית בן חורין שלא בכוונה פטור מכופר – if an ox killed a free person unintentionally, he is exempt from paying kofer There, too, the Torah juxtaposed the two laws, teaching that wherever the ox is not killed, the owner does not pay kofer. Rashi notes that this ruling disagrees with the Tanna Rebbe Eliezer (who specifically exempted a tam from paying half-kofer for unintentional killing), as well as another Baraisa. Abaye challenged Rabbah from a Baraisa teaching that one who admits that his ox killed someone is liable, even though the ox is not killed based on his admission!? Rabbah answers that the Baraisa refers to paying damages for the person’s death, not kofer. On the next amud, the Gemara says that Rebbe Yochanan disagrees with both rulings.

Rabbah had taught that where one’s ox killed unintentionally, the owner does not pay kofer, but is still obligated to pay damages. Rava asked him: אי הכי אשו שלא בכוונה ע"פ עדים נשלם דמים – if so, then one who killed unintentionally with his fire according to witnesses who testified as such, should pay damages!? Rashi explains that he is exempt for intentional killing, because of the principle of קם ליה בדרבה מיניה. After the Gemara concedes that there is no source that one is not liable for damages for unintentional killing by fire, it explains that Rava was asking if one is liable for such damages: Do we say that damages are only paid for unintentional killing by an ox, because the owner pays kofer for its intentional killing, whereas fire, for which one does not pay kofer for killing intentionally with it, would also not pay damages for unintentionally killing with it? Or do we say that just as one pays damages for an ox’s unintentional killing, so too he pays for his fire’s unintentional killing? The question is left unresolved.

תניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל, אין הבעל נותן ליורשיו, אין האשה נותנת ליורשיה, היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה, וקושיית הגמ' הוא דאם אין האשה למה נותנין ליורשיה היה ליתן לבעל, אמר רבה בגרושה וכן אמר ר"נ בגרושה, אמרי גרושה נמי תיפלוג בדמי ולדות, אמר רב פפא התורה זכתה דמי ולדות לבעל אפילו בא עליה בזנות, מאי טעמא אמר קרא כאשר ישית עליו בעל האשה, ופרש"י, אבועל הקפיד

אמר ר"ש בן לקיש שור שהמית את העבד שלא בכוונה פטור משלשים שקלי,ם שנאמר כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו והשור יסקל כל זמן שהשור בסקילה הבעלים משלמין שלשים שקלים, אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין שלשים שקלים, אמר רבה שור שהמית בן חורין שלא בכוונה פטור מכופר, שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו, כל זמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר אין השור בסקילה אין בעלים משלמין כופר, ופרש"י, ור"א דאמר לעיל אין דיני אלא במתכוין להרוג כו' פליג עליה, דמדאיצטריך קרא למפטריה בתם שלא בכוונה מכלל דמועד שלא בכוונה בר כופר הוא, איתיביה אביי המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים

רבה סבר דאם הרג שור שלא בכוונה אינו משלם כופר אבל מ"מ משלם דמים, א"ל רבא אי הכי אשו שלא בכוונה ע"פ עדים נשלם דמים, ומאחר שהגמ' הביא דליכא מקור שאינו חייב הביא אלא רבא גופיה אבעויי מבעיא ליה, אשו שלא בכוונה מי משלם דמים או לא, מי אמרינן גבי שור הוא דבכוונה משלם כופר שלא בכוונה משלם דמים אבל אשו דבכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה נמי לא משלם דמים, או דלמא כיון דגבי שורו שלא בכוונה אע"ג דליכא כופר משלם דמים גבי אשו נמי אע"ג דבכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה מיהת משלם דמים ולא ידעינן, תיקו