Bava Kamma Daf 36 בבא קמא דַף 36

The fourth Perek begins: שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה – If an ox gored four or five oxen one after another as a tam, Rebbe Meir says: ישלם לאחרון שבהם – he pays the last of the [victims] his half-damages. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו – And if there is more value in [the damaging ox] after this payment, [that excess] is returned to the prior [victim], and if there is still more, it is given to the victim before him. והאחרון אחרון נשכר – The rule is, the later [victim] benefits. Rava explains that the Mishnah follows Rebbe Yishmael’s opinion, that damages of a tam are owed as a debt. Although this should dictate that the earlier victims receive payments first (as earlier creditors), the Mishnah is discussing a case כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו – where each successive victim seized [the damaging ox] to collect from it, ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין – and, because he benefited by securing his payment, became like a שומר שכר over it regarding its subsequent damages, i.e., he is responsible for damages it later inflicts. Therefore, it is the last victim who benefits. Ravina explains the next phrase: אם יש בו מותר בנזקיו – if [the second-to-last victim’s] damages is greater than the final victim, יחזיר לשלפניו – [the excess] is returned to the one before him, and so on.

A Mishnah states: התוקע לחבירו נותן לו סלע – One who strikes the ear of his fellow, pays him a sela for בושת, in addition to the other payments. Rebbe Yose HaGlili says he gives a maneh (equal to twenty-five selaim). The Gemara records an incident in which someone struck his fellow’s ear, and Rav Tuvyah bar Masneh sent a question to Rav Yosef: סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן – Did the Mishnah teach to pay a Tyrian sela, or a provincial sela (equal to an eighth of a Tyrian sela)? After Rav Yosef’s proposed resolution is rejected, the Gemara quotes a statement of Rav: כל כסף האמור בתורה כסף צורי – Any amount of silver mentioned in the Torah is in Tyrian currency, ושל דבריהם כסף מדינה – and any amount of silver taught by the Rabbis (such as the בושת payment for striking someone’s ear) is in provincial currency.

In the above incident, when the man who was struck was told he would only receive a provincial sela, he said: הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא – Since it is only half a zuz, I do not want it. נתביה לעניים – Rather, give it to the poor. Afterwards, he retracted and said: נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי – Give it to me; I will go and strengthen myself with it. Rav Yosef told him he could not retract: כבר זכו ביה עניים – The poor have already acquired [the money]. Although there were no poor people there to make the acquisition, אנן יד עניים אנן – we are “the hand of the poor,” and acquired it on their behalf (Rashi explains that Rav Yosef was a trustee for the local charity fund). Simil arly, Shmuel and Rami bar Chama both taught that orphans do not require a פרוזבול to avoid cancelations of debts owed to them by shemittah, because Beis Din acts on their behalf.

במתני', שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם, ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי ר"מ, רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה, חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז, חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב

ובגמ' מתניתין מני דלא כר' ישמעאל ודלא כר' עקיבא, אי כר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו האי אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה, אי כר' עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא האי יש בו מותר יחזיר לשלפניו לכולם מבעי ליה, אמר רבא לעולם כר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו הכא במאי עסקינן כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין, ובשיטת רבי שמעון במתני' פי' הגמ' דקאי אליבא דרבי עקיבה דשותפין נינהו, ורבינא פי' לשון המשנה, הכי קתני אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו

תנן התם התוקע לחבירו נותן לו סלע, ר' יהודה אומר משום ר"י הגלילי מנה, ההוא גברא דתקע לחבריה שלחיה רב טוביה בר מתנה לקמיה דרב יוסף סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן, פשטוה מהא דאמר רב יהודה אמר רב כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה

במעשה הנ"ל אמר ליה ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים, הדר אמר ליה נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי, א"ל רב יוסף כבר זכו ביה עניים, ואף על גב דליכא עניים הכא אנן יד עניים אנן, ופרש"י, רב יוסף הוה גבאי, דאמר רב יהודה אמר שמואל יתומים אינן צריכין פרוזבול, וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול, ר"ג ובית דינו אביהן של יתומין היו