Bava Basra Daf 84 בבא בצרה דַף 84

Rav Chisda said that if one sells an item worth five for six (defrauding the buyer), and its value rose to eight, only the buyer, who was originally defrauded, can retract. The seller cannot, because the buyer can say: אילו לא אוניתן – “Had you not initially defrauded me, לא הוה מצית הדרת בך – you would not have been able to retract. השתא דאוניתן מצית הדרת בך – Now that you have defrauded me, should you be able to retract?!” This ruling is supported by our Mishnah, which taught that יפות ונמצאו רעות – if sold wheat which was purported to be superior was found inferior, only the buyer can retract. This presumably includes a case where the wheat’s value subsequently rose (otherwise, the ruling would be obvious). Rav Chisda said the same about the opposite case: if one sells an item worth six for five, and its value fell to three, only the seller, who was originally defrauded, can retract, but not the buyer, for the same reason as above. This is supported by the next case of the Mishnah, that if sold wheat purported to be inferior was found superior, only the seller may retract (presumably, even where the value subsequently fell).

The Mishnah on Daf 83b taught that if a buyer and seller agreed on a sale of wine, and it was found to be vinegar, or the reverse, either party can retract. The Gemara suggests this reflects the minority opinion of Rebbe in a Baraisa: יין וחומץ מין אחד הוא – wine and vinegar are one species, such that one can be used to take terumah and maaser for the other (which must be taken from the same species). Rebbe says: שני מינין – they are considered two species. The Mishnah, which teaches that one may retract from a sale of one which was found to be the other, seems to consider them different species. The Gemara answers that although the Rabbonon consider them one species (and although vinegar is inferior to wine, the terumah is still effective, as the Gemara darshens), but regarding sales, all Tannaim can agree they are not the same: איכא דניחא ליה בחמרא ולא ניחא ליה בחלא – there are those who want wine and not vinegar, and there are those who want vinegar and not wine.

The next Mishnah states regarding the sale of produce: משך ולא מדד קנה – if [the buyer] pulled the produce, but did not measure the amount purchased, he acquired it (since the price was fixed beforehand, and the measuring merely determines the total amount owed). מדד ולא משך לא קנה – If he measured it but did not pull it, he did not acquire it. Rebbe Assi quoted Rebbe Yochanan saying: מדד והניח על גבי סימטא קנה – if he measured it and placed it on the floor of the “simta” (the area to the side of רשות הרבים), he acquires it without משיכה, because it is temporarily considered the domain of the buyer for kinyan purposes. Rebbe Zeira asked Rebbe Assi if perhaps he had only heard this ruling במודד לתוך קופתו – where [the seller] measures and pours the produce into [the buyer’s] container, and he acquires the produce with his container, not that he can acquire with the floor of the סימטא itself. Rebbe Assi replied that Rebbe Yochanan’s ruling would be unnecessary if he was discussing acquiring with the buyer’s container. Still, the Gemara finds support for Rebbe Zeira’s interpretation.

אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש, והוקר ועמד על שמנה, מי נתאנה לוקח, לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר משום דא"ל אילו לא אוניתן לא הוה מצית הדרת בך השתא דאוניתן מצית הדרת בך, ותנא תונא יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר, ואמר רב חסדא מכר לו שוה שש בחמש והוזלו ועמדו על ג', מי נתאנה מוכר, מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח, דא"ל אילו לא אוניתן לא הוה מצית הדרת בך השתא מצית הדרת בך, ותנא תונא רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח

לעיל במתני' (דף פג, עמוד ב) יין ונמצא חומץ שניהם יכולים לחזור, לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן, דתניא יין וחומץ מין אחד הוא רבי אומר שני מינין, אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין מעשר ותרומה, וכדר' אלעא דאמר רבי אלעא מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה, שנאמר ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו, אם אינו קדוש נשיאות חטא למה, מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה, אבל לענין מקח וממכר דכולי עלמא איכא דניחא ליה בחמרא ולא ניחא ליה בחלא, ואיכא דניחא ליה בחלא ולא ניחא ליה בחמרא

במתני', המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה, מדד ולא משך לא קנה, ובגמ', א"ר אסי א"ר יוחנן מדד והניח על גבי סימטא קנה, א"ל ר' זירא לרבי אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד לתוך קופתו, א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא מדד לתוך קופתו מימרא בעי, ומ"מ מסיק הגמ' כר' זירא