Bava Basra Daf 80 בבא בצרה דַף 80

The next Mishnah states: הלוקח פירות שובך מחבירו – One who buys the produce of a dovecote from his friend, מפריח בריכה ראשונה – must allow the first pair of doves born to fly to remain with the mother. This seems contradicted from a Baraisa teaching that the first and second pairs are left, and Rav Kahana explains that the “second pair” is left for the daughter (i.e., the first pair of offspring). The first pair is left for the mother, and is sufficient for it, דמיצטוותא אברתא ואזוגא דשבקינן לה – because it becomes attached to its daughter and its mate which we leave for it. The mother’s companionship is insufficient for the daughter, because אמה אברתא מיצטוותא – a mother is attached to its daughter, ברתא אאמה לא מיצטוותא – but a daughter does not become attached to its mother. Therefore, the daughter’s own offspring (the “second” pair) must be left for the daughter’s companionship. The Mishnah continued: פירות כוורת – One who buys the produce of a beehive, נוטל ג' נחילים ומסרס – takes three swarms and “cuts off.” After the buyer takes the three swarms, the seller sterilizes the remaining bees, by feeding them mustard (so they will only produce honey). Rebbe Yochanan says the Mishnah means the buyer takes three swarms בסירוס – alternatively (i.e., he takes the first, third, and fifth swarms).

Rav Kahana said: דבש בכוורת אינו יוצא מידי מאכל לעולם – honey in a beehive never loses its food status, although it is eaten by bees, and it remains human food, and is therefore susceptible to tumah. This proves that he holds לא בעי מחשבה – [honey in a beehive] does not require thought to designate it as food. This is challenged from a Baraisa which says about honey in a beehive: אינו לא אוכל ולא משקה – it is neither a food nor a drink and can neither contract nor transmit tumah!? Abaye answers that the Baraisa refers to אותן שתי חלות – those two combs which are set aside specifically for the bees’ sustenance, as taught by the Mishnah, and are not considered human food. Rava said this Tanna is Rebbe Eliezer, who derives from a derashah that a beehive is considered like קרקע, and therefore not susceptible to tumah. A Baraisa supports Rav Kahana’s ruling.

The Mishnah concluded: זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות – if one bought olive trees to cut its wood, he leaves two branches uncut, so the tree will regenerate. A Baraisa details the amounts required for various types of trees but says regarding דקלים וארזים – date palms and cedars, that the buyer may dig under the ground and entirely uproot the trees, לפי שאין גזען מחליף – because their trunks do not regenerate anyway. The Gemara asks that this statement regarding cedars contradicts Rav Chiya bar Luliani’s derashah on the passuk: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" – the righteous man will flourish like a date palm, he will grow like an ארז in Lebanon. A צדיק is compared to both, because if he was only compared to an ארז, one could think: מה ארז אין עושה פירות – just as an ארז does not produce fruit, אף צדיק אין עושה פירות – so too a צדיק does not produce fruit (i.e., reward). Therefore, he is compared to a palm, which produces fruit. Had he only been compared to a palm, one could think: מה תמר אין גזעו מחליף – just as a palm does not regenerate, אף צדיק אין גזעו מחליף – so too a צדיק does not regenerate (i.e., leave a son behind who is like him). Therefore, he is compared to an ארז, which does regenerate. The Gemara answers that there are ten different types of ארזים.

במתני', הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה, ובגמ', והתניא בריכה ראשונה ושניה, אמר רב כהנא לא קשיא הא לה הא לאמה, מאי שנא אמה דמיצטוותא אברתא ואזוגא דשבקינן לה, איהי נמי תיצטוותא אאמה ואזוגא דשבקינן לה, אמה אברתא מיצטוותא ברתא אאמה לא מיצטוותא

וממשיך המשנה, פירות כוורת נוטל ג' נחילים ומסרס, ובגמ' במה מסרסן, אמר רב יהודה אמר שמואל בחרדל, ר' יוחנן אמר נוטל שלשה נחילין בסירוס

אמר רב כהנא דבש בכוורת אינו יוצא מידי מאכל לעולם, אלמא קסבר לא בעי מחשבה, מיתיבי דבש בכוורת אינו לא אוכל ולא משקה, אמר אביי לא צריכא אלא לאותן שתי חלות, רבא אמר רבי אליעזר היא דתנן כוורת דבורים ר"א אומר הרי היא כקרקע

בסוף מתני' הנ"ל, זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות, ובגמ' הביא ברייתא במה צריך להניח במיני אילנות, בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזען מחליף, וארז אין גזעו מחליף והא דריש ר' חייא בר לולייני מאי דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר, אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק אין עושה פירות לכך נאמר תמר, ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז, והגמ' מסיק דיש עשרה מיני ארז