Bava Basra Daf 4 בבא בצרה דַף 4

After Herod’s murderous rise to power from slavery, Herod killed all the Rabbis, because they disqualified a slave from being king. He spared Bava ben Buta to seek his advice but blinded him. After attempting to trick Bava into cursing him and finding that he would not, he regretted having killed the Rabbis, and asked Bava how he could achieve atonement. Bava told him: הוא כבה אורו של עולם – He extinguished the light of the world, by killing the Torah scholars, since Torah is compared to light, ילך ויעסוק באורו של עולם – he should go and occupy himself with restoring the light of the world by rebuilding the Beis Hamikdash, which is also compared to light. Herod expressed fear of the Roman government, and Bava told him to send an emissary to seek permission, and in the three years necessary to travel to Rome, remain there, and return, the rebuilding could be completed. Herod did so, and the Gemara records the Roman authorities’ rebuke. The Gemara says: מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו – Whoever did not see Herod’s building never saw a beautiful building in his life, and its multi-colored marble design is described.

The Gemara wonders how Bava ben Buta could provide advice to Herod to help him attain forgiveness, since Doniel was punished for helping Nevuchadnetzar!? Doniel advised Nevuchadnetzar to give charity to the poor, and Nevuchadnetzar thereby forestalled his punishment for twelve months. Two answers are given: (1) שאני עבדא דאיחייב במצות – a slave (like Herod) is different, since he is subject to some mitzvos, and so may be assisted in attaining forgiveness. (2) שאני בית המקדש – rebuilding the Beis Hamikdash is different, דאי לא מלכות לא מתבני – because without the king undertaking the project, it would not be built. In explaining where Doniel was punished, the Gemara first says that Hasach in Megillas Esther was actually Doniel. However, although this fits according to the opinion that he was called Hasach שחתכוהו מגדולתו – because they “cut him” (חתך) from his greatness, but according to the one who said the reason was שכל דברי מלכות נחתכין על פיו – that all government affairs were decided by him, this is not a punishment!? The Gemara answers that he was punished by being thrown into a lions’ den.

The next Mishnah states: המקיף את חבירו משלש רוחותיו – If one surrounds his friend’s field on three of its sides, and fenced those three sides, the inner neighbor is exempt from paying. Rebbe Yose says: אם עמד וגדר את הרביעית – if he (the inner neighbor) arose and fenced the fourth side, מגלגלין עליו את הכל – we place on him the obligation to contribute to all the fences. Shmuel rules like Rebbe Yose, regardless of who enclosed the fourth side. Rav Huna says he pays לפי מה שגדר – according to what [his neighbor] fenced with (i.e., half, regardless of materials used). Chiya bar Rav says he pays לפי דמי קנים בזול – according to the cost of cheaply bought reeds, since they would have sufficed to enclose his field. The Tanna Kamma implies that if the outside neighbor (מקיף) would later enclose the fourth side, the inner neighbor (ניקף) would have to contribute to the cost (since he now benefits from the enclosure). Five interpretations are given of the machlokes: (1) According to Rav Huna, they argue if he pays in full, or for cheap reeds. (2) They argue if he only pays אגר נטירא – a watchman’s hire, or for a reed enclosure. (3) They argue if he pays for the first three fences, which initially gave him no benefit. (4-5) They argue if he must pay even where the מקיף encloses the fourth side, or only if the ניקף does. Two opposite versions of this answer are given.

הורדוס היה קטל להו לרבנן ושבק לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה, ועל ידי מעשה שבדק בו ומצא שאלו, מאי תקנתיה דההוא גברא, א"ל הוא כבה אורו של עולם, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ילך ויעסוק באורו של עולם, דכתיב ונהרו אליו כל הגוים, א"ל מסתפינא ממלכותא, א"ל שדר שליחא וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא אדהכי והכי סתרית ליה ובניית ליה, אמרי מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו

ובבא בר בוטא היכי עבד הכי והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר, שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותך וגו', וכתיב כולא מטא על נבוכדנצר מלכא, וכתיב ולקצת ירחין תרי עשר וגו', איבעית אימא שאני עבדא דאיחייב במצות, ואיבעית אימא שאני בית המקדש דאי לא מלכות לא מתבני, ודניאל מנלן דאיענש, אילימא משום דכתיב ותקרא אסתר להתך, ואמר רב התך זה דניאל, הניחא למ"ד שחתכוהו מגדולתו, אלא למ"ד שכל דברי מלכות נחתכין על פיו מאי איכא למימר, דשדיוהו לגובא דארייוותא

במתני', המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו, רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, ובגמ', אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי דאמר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל ל"ש עמד ניקף ל"ש עמד מקיף, איתמר רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר, חייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול, תנן המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו, אימא סיפא רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, בשלמא לרב הונא דאמר הכל לפי מה שגדר בה היינו דאיכא בין ת"ק ורבי יוסי, אלא לחייא בר רב דאמר הכל לפי דמי קנים בזול מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי, אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה מאי קיהיב ליה ,אי בעית אימא אגר נטירא איכא בינייהו, ואי בעית אימא ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו, ואיבעית אימא מקיף וניקף איכא בינייהו