Bava Basra Daf 39 בבא בצרה דַף 39

Rav Zevid said that a מחאה must state: פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא – “Ploni is a robber, for he took my land in robbery, ולמחר תבענא ליה בדינא – and tomorrow I will sue him in court.” If the protester told the witnesses: לא תימרו ליה – “Do not tell [the מחזיק] that I protested,” Rav Zevid says the מחאה is invalid, since they were told not to tell him. Rav Pappa says that he meant: לדידיה לא תימרו ליה – “Do not tell him himself, לאחריני אימרו להו – but you may tell others about it,” and it will spread through the principle of חברא אית לי'. Similarly, if the witnesses said, “We will not tell him about the protest,” Rav Zevid says the מחאה is invalid, but Rav Pappa says they still intend to tell others. If the protester said: לא תיפוק לכו שותא – “Do not let a word about my protest leave your mouth,” the מחאה is invalid, since they will tell no one. If they said: לא מפקינן שותא – “We will not let a word about the protest leave our mouths,” Rav Pappa said the מחאה is invalid, but Rav Huna brei d’Rav Yehoshua said: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש – anything which is not incumbent upon a person to keep secret, אמר לה ולאו אדעתיה – he will say it unintentionally.

Talmidim of Rebbe Yochanan were asked how many people he required to witness the original מחאה. Rebbe Chiya bar Abba quoted him requiring two witnesses, and Rebbe Abahu quoted him requiring three. The Gemara suggests they argue about Rabbah bar Rav Huna’s principle: כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא – anything which was said before three people, לית בה משום לישנא בישא – there is no prohibition of lashon hara to repeat it, since it is certain to become public knowledge. Similarly, a מחאה would require three people to become public knowledge. The opinion that מחאה before two witnesses is valid must hold that information told before two people is assumed to become public knowledge. The Gemara answers they may agree with Rabba bar Rav Huna, and explains the machlokes two other ways: (1) They argue about מחאה שלא בפניו. If he must protest in his presence, two witnesses are sufficient. If he can protest in his absence, he must do so before three witnesses to ensure the information reaches him. (2) They argue if סהדותא בעינן – we only need testimony about the מחאה, which he will likely hear about, or גלויי מילתא בעינן – we require publicizing the מחאה, which is only guaranteed with three witnesses.

Gidal bar Manyumi protested someone occupying his property before three Amoraim. He came the next year to protest again, but they told him it was unnecessary, because Rav said: כיון שמיחה שנה ראשונה – once he protested the first year, שוב אינו צריך למחות – he no longer has to protest during those three years. Still, Bar Kappara said: וצריך למחות בסוף כל ג' וג' – he must protest at the end of every three years, otherwise the מחזיק establishes a chazakah (because he can reasonably have lost his שטר, since his possession went unchallenged for three years). Rebbe Yochanan argues, because the original מחאה accuses the מחזיק of robbing the field, and he should have guarded his שטר until proving his ownership. Rava rules that one must protest every three years. Bar Kappara says that the מחאה every three years must be מחמת טענה ראשונה – based on the original claim (of robbery, etc.), but if he changed his claim, his מחאה is void.

היכי דמי מחאה, אמר רב זביד פלניא גזלנא הוא לא הויא מחאה, פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא ולמחר תבענא ליה בדינא הויא מחאה, אמר לא תימרו ליה מאי, אמר רב זביד הא קאמר לא תימרו ליה, רב פפא אמר לדידיה לא תימרו ליה לאחריני אימרו להו חברך חברא אית ליה חברא דחברך חברא אית ליה, אמרו ליה לא אמרינן ליה אמר רב זביד הא קא אמרו ליה לא אמרינן ליה, רב פפא אמר לדידיה לא אמרינן ליה לאחריני אמרי להו חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה, אמר להו לא תיפוק לכו שותא אמר רב זביד הא קאמר לא תיפוק לכו שותא אמרו ליה לא מפקינן שותא, אמר רב פפא הא קאמרי ליה לא מפקינן שותא, רב הונא בריה דרב יהושע אמר כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש אמר לה ולאו אדעתיה

אשכחינהו ר' יוסי בר' חנינא לתלמידיו דר' יוחנן אמר להו מי אמר ר' יוחנן מחאה בכמה, ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מחאה בפני שנים, ר' אבהו אמר ר' יוחנן מחאה בפני שלשה, לימא בדרבה בר רב הונא קא מיפלגי, דאמר רבה בר רב הונא כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא, מ"ד בפני שנים לית ליה דרבה בר רב הונא, ומ"ד בפני ג' אית ליה דרבה בר רב הונא, לא דכולי עלמא אית להו דרבה בר רב הונא והכא בהא קא מיפלגי, מ"ד בפני שנים קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה, ומ"ד בפני ג' קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה, אי בעית אימא דכ"ע מחאה שלא בפניו הויא מחאה, והכא בהא קמיפלגי מ"ד בפני ב' סבר סהדותא בעינן, ומאן דאמר בפני ג' קסבר גלויי מילתא בעינן

גידל בר מניומי הוה ליה מחויאתה למחויי, אשכחינהו לרב הונא ולחייא בר רב ולרב חלקיה בר טובי דהוו יתבי ומחה קמייהו, לשנה הדר אתא למחויי, אמרו ליה לא צריכת הכי אמר רב כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אינו צריך למחות, ואיכא דאמרי אמר ליה חייא בר רב כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אין צריך למחות, אר"ל משום בר קפרא וצריך למחות בסוף כל ג' וג', תהי בה רבי יוחנן וכי גזלן יש לו חזקה, גזלן ס"ד אלא כגזלן יש לו חזקה, אמר רבא הלכתא צריך למחות בסוף כל ג' וג', תני בר קפרא ערער חזר וערער חזר וערער אם מחמת טענה ראשונה ערער אין לו חזקה ואם לאו יש לו חזקה