Bava Basra Daf 144 בבא בתרא דַף 144

Rebbe Chanina said: המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו – if one marries off his oldest son in a wedding house, [the son] acquires it from his father by Rabbinic decree. This only applies if it is his oldest son, he is marrying a בתולה, she is his first wife, and the father married him off first. The son does not acquire the upper story of the building, but it is left unresolved if he would acquire an attached אכסדרה, or a house surrounding the wedding house. This ruling is challenged from a Baraisa stating that the son only acquires the כלים of the house, but not the house!? Rebbe Yirmiyah answers that the case is: שהיה אוצרו של אביו מונח שם – where the father’s storage was left there. Since the father continues to use the house, the son does not acquire it. Amoraim add that even a dovecote, or a pot of fried fish, left by the father prevents the son from acquiring the house. Mar Zutra hung a sandal in the house of his son's wedding, and Rav Ashi hung a cup of oil.

The next Mishnah states: אחין השותפין – Brothers who are partners in the father’s undivided estate, שנפל אחד מהן לאומנות – and one of them fell into work, נפל לאמצע – he fell into it equally, i.e., the profits earned are shared by all the brothers. A Baraisa explains that this “work” is לאומנות המלך – for the king’s service, where a person from each household would be selected to collect the king’s taxes for a month. Since his appointment resulted from his being a member of this household, the profits belong to the joint estate. Another Baraisa teaches that if a son was appointed a tax collector, etc., אם מחמת האחין לאחין – if his appointment was because of the brothers, as above, the profits go to the brothers equally. אם מחמת עצמו לעצמו – If his appointment was because of himself (his personal ability, etc.), the profits go to him alone. The first case teaches that if he was appointed for the king’s rotation, even if he was חריף טפי – sharper than his siblings, we still assume his appointment is because of the household.

The next Mishnah states: האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב – if some of the brothers acted as groomsmen in the father’s lifetime, sent by the father to join someone’s wedding celebration and bring gifts, חזרה שושבינות – when the groomsman’s gift is returned (i.e., when this son marries and the first groom reciprocates with gifts, as was customary), חזרה לאמצע – it is returned equally to all brothers, because שושבינות can be collected by Beis Din like an ordinary loan, and since the father funded it, it is repaid to the estate. This is contradicted by a Baraisa, which states that if a son was sent with שושבינות, he receives the entire returned gift!? Three answers are given: (1) Rebbe Yochanan interprets the Mishnah where the first שושבינות was נשתלחה לאביו – sent to the father for his son’s marriage, teaching that when they repay the שושבינות (after the father’s death), it is sent from the common estate. (2) Rav Assi says the Mishnah is where the father did not specify that the gift was sent on a particular son’s behalf, and the Baraisa is במפרש – where he specifies it is for a particular son. (3) Shmuel says the Mishnah’s case is a יבם who inherits his deceased brother’s assets but does not inherit his entitlement to receive the reciprocal שושבינות, which was only ראוי.

אמר רבי חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו, ודוקא גדול, ודוקא בתולה, ודוקא אשתו ראשונה, ודוקא שהשיאו ראשון, פשיטא ייחד לו אביו בית ועלייה בית קנה עלייה לא קנה, בית ואכסדרה מהו, שני בתים זה לפנים מזה מהו, תיקו, מיתיבי ייחד לו אביו בית וכלי בית, כלי בית קנה בית לא קנה, אמר רבי ירמיה כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם, נהרדעי אמרי אפילו שובכא דיוני, רב יהודה ורב פפי אמרי אפילו עציצא דהרסנא, מר זוטרא אנסביה לבריה ותלא ליה סנדלא, רב אשי נסביה לבריה ותלא ליה אשישא דמשחא

במנתי', אחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע, ובגמ', תנא האי אומנות לאומנות המלך, תנו רבנן אחד מן האחין שמינוהו גבאי או פולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין אם מחמת עצמו לעצמו, אם מחמת אחין לאחין פשיטא, לא צריכא דחריף טפי, מהו דתימא חורפיה גרים ליה קא משמע לן

במתני', האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב, חזרה שושבינות חזרה לאמצע, שהשושבינות נגבית בבית דין, ובגמ', ורמינהי שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו, נשתלחה לאביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת מן האמצע, אמר רבי אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתניתין נשתלחה לאביו תנן, והא אחין שעשו מקצתן שושבינות קתני, תני למקצתן, והא חזרה שושבינות קתני, ה"ק חזרה לגבות נגבית מאמצע, רבי אסי אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש, כדתניא שלח לו אביו שושבינות כשהיא חוזרת חוזרת לו, שלח אביו שושבינות סתם כשהיא חוזרת חוזרת לאמצע, ושמואל אמר הכא ביבם עסקינן שאינו נוטל בראוי כבמוחזק