Bava Basra Daf 115 בבא בצרה דַף 115

The next Mishnah states: סדר נחלות כך הוא – The order of inheritance is as follows: one who dies without sons is inherited by his daughter. A son precedes a daughter, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת – and all a son’s descendants precede a daughter. A daughter precedes the brothers of the deceased, and all her descendants precede the brothers. Brothers precede the paternal uncles of the deceased, and all the brothers’ descendants precede the uncles. זה הכלל – This is the rule: כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין – Whoever takes precedence in the inheritance, his descendants also take precedence take precedence over other relatives, והאב קודם לכל יוצאי יריכו – and a father precedes all his descendants (meaning, he inherits before his own children, the siblings of the deceased). A Baraisa provides the source that one’s descendants take precedence over other relatives. Although the passuk only says a son takes precedence, we derive that his own son, his daughter, or even his daughter’s son takes precedence, because the passuk says: "אין לו" – he has no son, teaching: עיין עליו – examine him to see if he has a descendant. The same derashah is made regarding one’s daughter.

The Baraisa taught that if the deceased has no son, "עיין עליו" – examine him to see if he has a descendant. If he leaves no descendants, there is a parallel law to “search” paternal relatives, if they themselves are not alive, to see if they have any descendants. The Baraisa states: נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן – the inheritance searches steadily upward through each generation up until Reuven (Yaakov Avinu’s son), until the descendant of a paternal relative is found. Meaning, if his father has no living descendants, we “search” his grandfather’s line to see if he has any living progeny. If he does not, we check the great-grandfather, and so on. This continues until Reuven, the first of his shevet.

The Gemara asks why the Baraisa does not say the search continues until Yaakov himself, if Reuven’s shevet would leave no descendants. Abaye answers: גמירי דלא כלה שבטא – We have a tradition that no shevet will cease to exist, so there is certain to be a living descendant of each shevet.

Rav said that anyone who says a daughter inherits together with a son’s daughter, אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו – even if he is a Nasi in Yisroel, we do not listen to him, שאינן אלא מעשה צדוקין – because this is nothing but a practice of the צדוקים. A Baraisa names the twenty-fourth of Teves as a holiday (on which it is forbidden to fast), because the Torah’s law of inheritance was reinstated then. The צדוקים had said that a daughter inherits together with a daughter’s son, until Rabban Yochanan ben Zakkai challenged them: שוטים מנין זה לכם – Fools! From where do you derive this? No one responded, until one old man argued based on a kal vachomer: if a son’s daughter inherits her grandfather, despite inheriting through the son’s right (her father), then certainly a daughter, who inherits through her own right, should inherit her father!? Rabban Yochanan ben Zakkai proved from a passuk that a son’s son takes his father’s place to inherit the grandfather, and when the צדוקי objected to the proof, Rabban Yochanan responded by undermining the kal vachomer: a son’s daughter has a stronger right of inheritance, because she would inherit together with her father’s brothers, whereas a daughter would not.

במנתי', סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו, בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת, בת קודמת לאחין יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין, אחין קודמין לאחי האב יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב, זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין, והאב קודם לכל יוצאי יריכו, ובגמ', תנו רבנן בן, אין לי אלא בן, בן הבן או בת הבן או בן בת הבן מנין, תלמוד לומר אין לו עיין עליו, בת, אין לי אלא בת, בת הבת ובן הבת ובת בן הבת מנין, ת"ל אין לו עיין עליו

ממשיך הברייתא, הא כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן, ולימא עד יעקב, אמר אביי גמירי דלא כלה שבטא

אמר רב הונא אמר רב כל האומר תירש בת עם בת הבן אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו שאינן אלא מעשה צדוקין, דתניא בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא שהיו צדוקין אומרין תירש הבת עם בת הבן, נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זה לכם, ולא היה אדם שהחזירו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר, ומה בת בנו הבאה מכח בנו תירשנו, בתו הבאה מכחו לא כל שכן, אמר לו שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם, מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום האחין, תאמר בבתו שהורע כחה במקום אחין, ונצחום ואותו היום עשאוהו יום טוב