Bava Basra Daf 110 בבא בתרא דַף 110

Rava said: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה – one who marries a woman should first examine the character of her brothers. The passuk says that Aharon married Elisheva, the daughter of Aminadav, "אחות נחשון" – the sister of Nachshon, as a wife. Since she was identified as Aminadav’s daughter, איני יודע שאחות נחשון היא – do I not know that she is Nachshon’s sister? Its mention must be to teach that one who seeks to marry a woman should first check her brothers’ character. A Baraisa gives the reason: רוב בנים דומין לאחי האם – most sons resemble the mother’s brothers. Since his future sons will be similar to his wife’s brothers, he should investigate their character before marrying her.

The passuk relates that men of Dan challenged Yehonasan’s becoming the priest for פסל מיכה, using the words "הלום", "בזה", and "פה". This hints that they said to him: לאו ממשה קא אתית – Do you not descend from Moshe, who was spoken to with expressions including these three words? תעשה כהן לע"ז – You became a priest for idolatry? He responded that he had a tradition from his grandfather (Moshe): לעולם ישכיר אדם עצמו לע"ז – a person should hire himself out to idolatry, ואל יצטרך לבריות – and not require the financial assistance of people. He mistakenly thought this literally meant to service avodah zarah, but it actually meant עבודה שזרה לו – work which is strange to him, i.e., undignified. Similarly, Rav told Rav Kahana: נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא – skin a carcass in the market and take pay, and do not say, “I am a great man, and it is demeaning for me.” The Gemara relates that when Dovid saw that money was dear to Yehonasan, he appointed him over the royal treasure houses, because a passuk says that "שבואל", son of Gershom, was appointed over the treasure houses. This name indicates ששב לקל בכל לב – that he returned to Hashem with all his heart.

The Mishnah on Daf 108a states that “sonsuggested but father, implying that when there are sons, daughters do not inherit. This is derived from the passuk which says that if a man dies and “has no son,” his daughter inherits, teaching: טעמא דאין לו בן – the reason she inherits is because he has no son; הא יש לו בן בן קודם – but if he has a son, the son precedes the daughter. Rav Pappa asked that perhaps the passuk means that when there is no son, she inherits alone, but if there is, she inherits together with him. Abaye responded that since we know from elsewhere that a daughter can inherit, it is obvious that she inherits alone when there is no son. Rather, the passuk teaches that a son precedes a daughter.

Two more sources are suggested, but rejected. Finally, another source is found: והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם – and you shall keep them as an inheritance for “your sons” after you, teaching: בניכם ולא בנותיכם – your sons inherit them, but not your daughters (when there are sons). Although the passuk "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" – so that your days, and your sons’ days, are prolonged, certainly does not exclude daughters, ברכה שאני – a blessing is different, and obviously includes daughters.

אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון, ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא, מה תלמוד לומר אחות נחשון, מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, תנא רוב בנים דומין לאחי האם

ויסורו, מי הביאך הלום ומה אתה עושה בזה ומה לך פה, אמרו לו לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה אל תקרב הלום, לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה מה זה בידך, לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה ואתה פה עמוד עמדי, תעשה כהן לע"ז, אמר להן כך מקובלני מבית אבי אבא לעולם ישכיר אדם עצמו לע"ז ואל יצטרך לבריות, והוא סבר לע"ז ממש, ולא היא אלא ע"ז עבודה שזרה לו, כדאמר ליה רב לרב כהנא נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא גברא רבא אנא וזילא בי מילתא, כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר מינהו על האוצרות, שנאמר ושבואל בן גרשם בן מנשה נגיד על האוצרות, וכי שבואל שמו והלא יהונתן שמו, א"ר יוחנן ששב לאל בכל לבו

במתני' ריש פירקין למדנו שבן יורש ומשמע בן ולא בת, מנלן דכתיב איש כי ימות וגו' טעמא דאין לו בן הא יש לו בן בן קודם, אמר ליה רב פפא לאביי אימא אי איכא בן ובת לא האי לירות כוליה ולא האי לירות כוליה אלא כי הדדי לירתו, א"ל אביי ואצטריך קרא לאשמועינן היכא דלית ליה אלא חד ברא לירתינהו לכולהו נכסי, ודלמא הא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא, ההוא מוכל בת יורשת נחלה נפקא, ואי בעית אימא מהכא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם, בניכם ולא בנותיכם, אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם ה"נ בניכם ולא בנותיכם, ברכה שאני