Bava Basra Daf 10 בבא בצרה דַף 10

Rebbe Meir would say that a wicked person could make an argument: אם אלקיכם אוהב עניים הוא – If your G-d loves the poor, מפני מה אינו מפרנסן – why does He not provide for them? Rebbe Meir says one should respond: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם – so that we should be saved from the punishment of Gehinnom through giving them tzedakah. Turnusrufus asked Rebbe Akiva this question, and Rebbe Akiva gave the same answer. But Turnusrufus objected that on the contrary, giving tzedakah should condemn you to גיהנם! For it is like a king who became angry at his servant and imprisoned him, and ordered that he should not be fed; if someone feeds him, will the king not be angry at him? And Jews are called "עבדים" of Hashem! Rebbe Akiva responded that it is like a king who imprisoned his son, and someone fed him despite the king’s orders, כששמע המלך לא דורון משגר לו – when the king hears about it, does he not send him a present? And Jews are called "בנים" of Hashem. Turnusrufus argued that now, when they are not doing Hashem’s will, they are only called servants, but Rebbe Akiva countered that a passuk teaches to give tzedakah at all times.

Rebbe Yehudah the son of Rebbe Shalom darshened: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה – Just as a person’s sustenance for the year is fixed for him on Rosh Hashanah, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה – so too a person’s losses for the year are fixed for him on Rosh Hashanah. זכה "הלא פרוס לרעב לחמך" – If he merits, he will give that amount to the poor, fulfilling “you will break your bread for the hungry;” לא זכה "ועניים מרודים תביא בית" – if he does not merit, the loss will be through government confiscation, as it says, “and the wailing poor you will bring to your house.” This is illustrated with a story in which Rebbe Yochanan ben Zakkai saw in a dream that his nephews would lose seven hundred dinarim that year. During the year, he convinced them to give almost the entire sum, leaving only seventeen dinarim. On Erev Yom Kippur, the government seized seventeen dinarim from them. Rebbe Yochanan ben Zakkai informed them of his dream, and that that no more would be taken. They asked why he did not tell them sooner, so they could give the full amount to tzedakah, and he explained that he wanted them to perform the mitzvah לשמה.

Rebbe Yochanan ben Zakkai asked his talmidim the meaning of the passuk: צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת – charity exalts a nation, and the kindness of nations is a sin. Rebbe Eliezer said the first (singular) phrase refers to Yisroel, who are called "גוי אחד" – a unique nation, and the second teaches: כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין – all the charity and kindness which the idolatrous nations perform, חטא הוא להן – it is a sin for them, שאינם עושין אלא להתגדל בו – because they only perform them to live longer. The Gemara asks that a Baraisa teaches that one who gives tzedakah "בשביל שיחיו בני" – so that my sons should live, or to merit עולם הבא, is a צדיק גמור!? It answers that the Baraisa refers to a Jew, who gives the tzedakah wholeheartedly. Other motives were suggested as the sin of idolatrous nations’ tzedakah: (1) כדי שתמשך מלכותן – so their government should last, (2) להתיהר בו – to be glorified through it, (3) and לחרף אותנו בו – to rebuke and mock us through it.

תניא היה רבי מאיר אומר יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך, אם אלקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן, אמור לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם, וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע, אם אלקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם, א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם, א"ל אדרבה זו שמחייבתן לגיהנם, אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו ואתם קרוין עבדים, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, אמר לו ר"ע אמשול לך משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו, ואנן קרוין בנים דכתיב בנים אתם לה' אלקיכם, אמר לו אתם קרוים בנים וקרוין עבדים בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושין רצונו של מקום, אמר לו הרי הוא אומר הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, אימתי עניים מרודים תביא בית האידנא וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך

דרש ר"י ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, זכה הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה ועניים מרודים תביא בית ,כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי, עשינהו שקל מינייהו לצדקה, פוש גבייהו שיבסר דינרי, כי מטא מעלי יומא דכיפורי שדור דבי קיסר נקטינהו, אמר להו רבן יוחנן בן זכאי לא תדחלון שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו מינייכו, אמרי ליה מנא ידעת, אמר להו חלמא חזאי לכו, א"ל ואמאי לא אמרת לן דניתבינהו, אמר להו אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה

תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו בני מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת, נענה רבי אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו, ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא, והתניא האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור, לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים, והגמ' הביא עוד טעמים שהם נותנין צדקה, כדי שתמשך מלכותן, להתיהר בו, ולחרף אותנו בו