Yevamos Daf 95 יבמוס דַף 95

The Gemara seeks the source for the ruling that when a man intentionally transgresses the prohibition of having relations with his wife’s sister, that his wife does not become prohibited to him. It was taught in a Baraisa: The passuk states regarding the prohibition of a married woman who committed adultery: "אתה" – And a man lay with her. This teaches: אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה – that her lying with a man prohibits her, but her sister’s lying with a man does not prohibit her, referring to her sister having relations with her husband. The Baraisa explains why this teaching was necessary, for without it, one could say, מה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר – If in a place where one has relations with a woman prohibited with a lenient prohibition, which the Gemara later explains refers to a woman who committed adultery who becomes permitted to other men after her husband divorces her, the one who causes her prohibition to other men (her husband) becomes prohibited himself to her, מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר – then in a place where one who has relations with a chamur prohibition, referring to his wife’s sister who is always prohibited to him while his wife is alive, is it not logical that the one who causes her prohibition (the man’s wife) becomes prohibited herself? Therefore, the passuk is needed to teach that the woman is still permitted to her husband.

In a Baraisa, Rebbe Yehudah argued with Rebbe Yose, and said both Beis Shammai and Beis Hillel agree that if a man had relations with his mother-in-law, his wife becomes forbidden to him. Rebbe Ami said in the name of Reish Lakish that Rebbe Yehudah’s reason is based on the passuk regarding one who has relations with his mother -in-law, "באש ישרפו אתו ואתהן" – In fire they shall burn him and them. The words “and them,” refer to his wife and her mother. אם אינו ענין לשריפה – And since the passuk cannot mean that his wife is also burned, for she did nothing wrong, תנהו ענין לאיסורא – you must apply it with regard to a prohibition, to teach that if a man has relations with his mother-in-law, his wife becomes prohibited to him. Rav Yehudah said in the name of Shmuel that the halachah is not like Rebbe Yehudah, but rather it is like Rebbe Yose’s opinion of Beis Hillel, that the wife does not become prohibited to her husband. The term אתהן – them, comes to teach that both his wife and his mother-in-law must be alive at the time of the transgression.

The Mishnah on Daf 94b, brought a case where a man’s wife and brother-in-law went overseas and were reported dead, leading the man to marry his sister-in-law. They then reappeared, and the Tanna Kamma permits the first wife to return to her husband but forbids his sister-in-law to return to his brother-in-law. Rebbe Yose said, כל שפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו – Anyone who disqualifies others disqualifies himself as well, וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו – and whoever does not disqualify others does not disqualify himself either. The Gemara here explains that Rebbe Yose means, כי היכי דאשת גיסו אסירא אשתו נמי אסירא – that just as his brother-in-law’s wife is prohibited to her husband, so too his wife is prohibited to him. The Gemara objects to this pshat given that it does not explain Rebbe Yose’s second statement of whoever does not disqualify others does not disqualify himself either. Rebbe Ami and Rebbe Yitzchak Nafcha give different explanations.

תניא אותה (ושכב איש אותה) אותה שכיבתה אוסרתה, ואין שכיבת אחותה אוסרתה, שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר, מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר

והגמ' לקמן פירש דאיסור קל היינו אשת איש, אבא חנן אמר משום רבי אלעזר אשת איש, ומה במקום הבא על איסור קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו נאסר האוסר, הבא על איסור חמור שהאוסרה אוסרה כל ימיו אינו דין שנאסר האוסרה, ת"ל אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה

א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו

אמר רבי אמי אמר ריש לקיש מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב באש ישרפו אותו ואתהן וכי כל הבית כולו בשרפה אם אינו ענין לשרפה תנהו ענין לאיסורא

אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה, אלא כרבי יוסי הסובר, נחלקו ב"ש וב"ה בבא על חמותו שב"ש אומרים פוסל וב"ה אומרים לא פוסל, ולרבי יוסי אתהן בא לאשמועינן דאינו חייב על חמותו אחר מיתת אשתו

במתני' (לעיל דף צד, עמוד ב) באשתו וגיסו שהלך למדינת היום ובאו ואמרו מתו שתיהן, ונשא את אחותה של אשתו, ובאו, הת"ק מתיר האשה לחזור לבעלה ואוסר אחות אשתו לחזור לגיסו, רבי יוסי אומר כל שפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאין פוסל על ידי אחרים אינו פסול על ידי עצמו

וכאן ביאר הגמ' דה"ק רבי יוסי, כי היכי דאשת גיסור אסירא אשתו נמי אסירא, והגמ' מדחה פירש זה דאינו מבאר מהו כל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו, ורבי אמי ורבי יצחק נפחא הביא עוד פירושים