Yevamos Daf 9 יבמוס דַף 9

After  the Gemara clarifies that Rebbe uses עליה as a basis of a gezeirah shaveh to teach that Beis Din is chayav a par he’elam davar על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת – when they rule on a matter that when done b’meized is chayav kares and beshogegg a chatas, it asks where the Rabbanon learn one is only chayav to bring a korban chatas for an aveirah done beshogegg, that when done b’meizid, one receives kares. The Gemara answers that the Rabbanon learn it from the parshah dealing with an individual doing avodah zarah,"תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה" – It should be one law to you, to one who acts inadvertently and to one who acts with intention. The Rabbanon make a היקש with this, of the entire Torah to avodah zarah: מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת – Just as with avodah zarah, there is kares if done b’meizid, and a chatas if done beshogegg, אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת – so too, anything for which one is chayav kares for doing b’meizid, is chayav a chatas if he did it beshogegg. Being that the word והנפש, of the passuk תורה אחת, implies an individual, the Gemara then looks for a source that the same principle applies when the tzibur errs and does avodah zara.

Levi  asked Rebbe why the Mishnah did not list sixteen cases and include the case of the ervah of אמו אנוסת אביו – One’s mother, who was violated by his father, and they were not married. Rebbe answered him that the Mishnah does not mention cases that are a subject of dispute, and this ervah is a matter of disagreement, for it is a machlokes between Rebbe Yehuda and the Rabbanon if a case of אנוסת אביו falling to yibum is even a possibility. Rebbe Yehuda says on Daf 4a that it is assur for one to marry אנוסת אביו, therefore, since a person’s paternal brother cannot marry the אנוסת אביו, she would never fall to yibum. The Rabbanon, on the other hand, hold that it is permitted for one to marry אנוסת אביו. Therefore, if the paternal brother marries אנוסת אביו and then dies without children, we would have a case of אמו אנוסת אביו falling to yibum. According to Rebbe, since this case is a machlokes, it is not included in the Mishnah.

The  Gemara challenges Rebbe’s assertion that the Mishnah does not list cases where there is a machlokes. As background, the Mishnah on Daf 26a discusses a case of four brothers, two of whom married two sisters, and then died without children. The brothers may not do yibum to either sister, as each one is an אחות זקוקתו, - the sister of a women who is zakuk to her yavam, which is forbidden, being that it is similar to אחות אשתו. On the other hand, they are not patur from yibum entirely, and still require chalitzah, as they are not really an ervah. The Mishnah’s last case is when one sister is an ervah to one brother and the other sister is an ervah to the other brother. In this case, each brother may do yibum to the sister of the woman who is an ervah to him. This is a case of אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת – When her sister is her fellow yevamah, she may do chalitzah or yibum. It is about this last case, that in our Gemara, Rav Yehuda said in the name of Rav, and Rebbe Chiya taught in a Baraisa, that when we say that each sister is an ervah, she can be any one of the fifteen arayos of our Mishnah. When  the Gemara challenges Rebbe and says that Rebbe Chiya’s rule only works according to Rebbe Shimon and not according to the Rabbanon, in the case of אשת אחיו שלא היה בעולמו – the wife of a brother that did not live at the same time as the yavam, and therefore the Mishnah includes a machlokes, it answers that Rebbe does not hold of Rebbe Chiya’s rule.   

הגמ' (דף ח, עמוד ב) הביא דרבי למד איסור ערוה ביבום מפסוק אחר ולא מעליה, ולכן הקשה הגמ', ורבי האי עליה מאי עביד ליה, מיבעי ליה לכדתניא, אין חייבין ב"ד אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, וכן המשיח, ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת, ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה, נשיא מביא שעיר, משיח וב"ד מביאין פר, ובעבודת כוכבים יחיד, נשיא, ומשיח מביאין שעירה, צבור מביאים פר ושעיר, פר לעולה ושעיר לחטאת

מה"מ, דת"ר ונודעה החטאת אשר חטאו עליה, רבי אומר נאמר כאן עליה, ונאמר להלן עליה, ופרש"י, בחייה שהוא מופנה לדרשא, מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני ט"ו ליתני ט"ז, א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו

מאי דעתך, אמו אנוסת אביו, אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא ובפלוגתא לא קא מיירי

ולא, והרי איסור מצוה ואיסור קדושה דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני, בפרקין קא אמרינן, והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין, בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו דפליגי ר"ש ורבנן וקתני, בנולד ולבסוף ייבם לא פליג ר"ש

הגמ' הקשה על זה שאמרי' דבפלוגתא לא קמיירי, תני ר' חייא בכולן (כל ט"ו עריות שבמתני') אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת

וברש"י פירש, איתא במתני' לקמן, ד' אחין שנים נשאו שתי אחיות ומתו הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, דכיון ששניהם זקוקין ליבום הוי אחות זקוקתו ואסור מדרבנן כמו אחות אשתו, אבל אם אחד מהן ערוה על אחד מן היבמין הרי אשה זו אינה זקוקה לו וממילא אחותה אינה אחות זקוקתו, ותני ר' חייא בכל עריות השניות במשנתנו שייך להיות ששתי אחיות של אותו שם ערוה נשואות לשני אחין, אחותה שהיא יבמתו, ומ"מ שתיהם יתייבמו משום שהאסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה, ואינם באיסור אחות זקוקתו כיון שאחותה אינו זקוקה לו כיון שהיא ערוה לו

וליכא למימר בכל העריות אסורה לזה מותרת לזה ואסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתו אלא אם איירי בפלוגתא, דאשת אחיו שלא היה בעולמו שייך רק לשיטת רבי שמעון