Yevamos Daf 8 יבמוס דַף 8

The Gemara brings another reason to necessitate the passuk of עליה in order to assur an ervah in yibum. Rebbi Yona made a hekesh comparing all arayos to each other, from the passuk of "כי כל אשר תעשה מכל התועבות האלה ונכרתו" – Anyone that does one of these abominations will be cut off. Therefore, all the arayos are compared to each other, and just like אשת אח is mutar to do yibum, so too all of the other arayos should be mutar to do yibum. Therefore, we have the word עליה to teach that an ervah is assur in yibum and we compare all arayos to it. The Gemara asks that since we can compare all the arayos to אשת אח and yibum would be muta, and we are able to compare all arayos to אחות אשה and all arayos would be assur to do yibum, why do we compare them to אחות אשה? The Gemara answers that if there is a choice to go either לקולא or לחומרא, we go לחומרא. Alternatively, the Gemara answers that since אשת אח is one איסור, and אחות אשה and all other arayos are two איסורים, we compare all arayos to אחות אשה.

Rava says that the word  עליה is not to teach about אחות אשתו, as it is obvious that yibum would not be docheh it, as an aseh is not docheh a לא תעשה שיש בו כרת. Rather, it is to teach you that the tzarah of an ervah does not fall to yibum. Rav Ashi brings a proof to Rav from the words of our Mishnah, which states: חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן – Fifteen women patur their tzaros but does not mention that these fifteen women exempt themselves. This makes sense according to Rava, as the Mishnah does not need to teach this, as it is obvious. The Gemara asks, just as we say that an ervah does not need a passuk, because an aseh is not docheh a לא תעשה שיש בו כרת so too we should not need a passuk for a צרה, because we learn from the word לצרור that it is לא תעשה שיש בו כרת? The Gemara answers that we need עליה to teach that a צרה is only assur in a case of yibum, but otherwise, she is mutar.

Rebbe Yosi bar Chanina darshens that the word "ולקחה" – and he takes her, teaches  שמגרשה בגט ומחזירה – he divorces her with a get, and he may take her back. Rashi explains that once the yavam does yibum, the yevamah is fully his wife. If he wants to divorce her, he gives her a get and does not need to do chalitzah. After he divorces her, he may remarry her, and we do not say that since his sister-in-law was permitted to him only within the context of the mitzvah of yibum, once he divorced her, she reverts to being assur as an אשת אח.

עוד מקור להצטריך עליה לאסור ערוה ביבום, ואי בעית אימא אתיא בהיקישא מדרבי יונה, דאמר רבי יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו, הוקשו כל העריות כולן לאשת אח מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין, כתב רחמנא עליה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי, כל עריות איכא לאקושינהו לאשת אח ואיכא לאקושינהו לאחות אשה, מאי חזית דאקשת לאחות אשה אקשינהו לאשת אח, איבעית אימא לקולא וחומרא לחומרא מקשינן, איבעית אימא הכא תרי איסורי והכא תרי איסורי ותרי מתרי ילפינן, אבל הכא חדא איסורא ותרי מחדא לא ילפינן

רבא אמר ערוה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת כי איצטריך קרא למיסר צרה, אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן ואילו פטורות ופוטרות לא קתני שמע מינה

ומאי שנא ערוה דלא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת צרה נמי לא תיבעי קרא משום דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת, ופרש"י, צרה נמי לא בעי קרא, דכתיב לצרור דמשמע לא אחות אשה ולא צרתה, וכתיב כרת בסוף העריות, א"ל רב אחא בר ביבי מר לרבינא ה"ק משמיה דרבא צרה נמי לא איצטריך קרא, כי איצטריך קרא למישרי צרה שלא במקום מצוה, מאי טעמא אמר קרא עליה, במקום עליה הוא דאסירא שלא במקום עליה שריא

אמר רבי יוסי בר חנינא "ולקחה" מלמד שמגרשה בגט ומחזירה, ופרש"י, מגרשה בגט, לאחר שנשאה נעשית כאשתו ואם רצה לגרשה מגרשה בגט ואינה צריכה חליצה

ומחזירה, פרש"י, אם רצה להחזיר ולא אמרינן מצוה רמא רחמנא עליה ועבדה ומהשתא תיקום עליה באיסור אשת אח, להכי כתיב ולקחה לו לאשה דכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר