Yevamos Daf 25 יבמוס דַף 25

The Mishnah on Daf 24b stated: הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו - If one was subject to rumors that he had relations with a married woman and Beis Din required the husband to divorce her, אף על פי שכנס יוציא – even if the suspected adulterer married her, he must divorce her. The Gemara brought a machlokes where Rav held that the adulterer only divorces her when there were witnesses to the adultery, and Rebbe held he must divorce her even based on a mere rumor without witnesses. On this Daf the Gemara says the halachah is like each of them, and explains that this is not a contradiction, for the distinction is whether there was a קלא דפסיק – a rumor that was stopped by a counter rumor that denied the first one. In a case where the rumor did not stop and there were no eidim, the halachah is like Rebbe and he must divorce her. If the case is where the rumor was stopped, and there are witnesses, he must divorce her. Abaye says that his adopted mother taught him that a קלא דלא פסיק – a rumor that was not stopped, is a rumor that endures for a day and a half. The Gemara says that this is provided that no counter-rumor arose in the meantime, even if the counter rumor died down before the one-and-a-half-day period. The Gemara will bring additional qualifications for the ruling.

The next Mishnah states that if one testifies regarding a man, "מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו" – that “he died,” or “I killed him,” or “we killed him,” he may not marry the dead man’s wife. The Gemara says that this implies that while he may not marry the wife, others may marry her. This contradicts Rav Yosef, who said that if one testifies that he consented to an act of sodomy with another, then the person is a rasha according to his own testimony, and the Torah states: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" – Do not put your hand with a rasha to be a thieving witness. This would disqualify his testimony against the sodomizer as well. Therefore, in the case of our Mishnah, the man should not be believed as a witness and the woman should not be permitted to marry someone else? The Gemara answers that the Mishnah can be explained in accordance  with Rava, who rules: אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע – A person is considered related to himself, and therefore a person cannot disqualify himself from testifying by establishing himself as a rasha. In effect, פלגינן דיבורא – we split his testimony, so the part regarding himself is not considered, but his testimony regarding the other is believed. The Gemara goes on to explain how Rav Yosef would explain his ruling even according to the Rabbanon.

The next Mishnah states: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה – A Chochom who forbids a woman to her husband by not releasing her from a neder she made not to derive pleasure from him, and he divorced her, may not marry the woman. The Gemara says this implies that if he did release her from the neder, he would be permitted to marry her, and seeks to understand the case. It cannot be that a single Rabbi annulled the vow, because heter nedarim is with a beis din of three judges. And if it was with a Beis Din of three judges, then it is obvious he is not suspect, as the Mishnah teaches that if a woman did mi’un or chalitzah before a chochom, he may marry her, מפני שהוא בית דין – because he was part of a Beis Din. The Gemara answers that the case was with a single judge who is a יחיד מומחה – an expert judge. In such a case, he may release her from the vow, and if he does not, then he is prohibited to marry her.

במתני', לעיל (דף כד, עמוד ב) הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא

והגמ' הביא מחלוקת, לרב מוציא דוקא על ידי עדים, ורבי סבר מוציא אפילו על ידי קול

והלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרבי, קשיא הלכתא אהלכתא, לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק, קלא דלא פסיק וליכא עדים כרבי, קלא דפסיק ואיכא עדים כרב, וקלא דלא פסיק עד כמה, אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא, ולא אמרן אלא דלא פסק ביני וביני אבל פסק ביני וביני הא פסק, ולא אמרן אלא דלא פסק מחמת יראה אבל פסק מחמת יראה מחמת יראה הוא, ולא אמרן אלא דליכא אויבים אבל איכא אויבים אויבים הוא דאפקו ליה לקלא

במתני', מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו

ובגמ', הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא והאמר רב יוסף פלוני רבעני לאונסי הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצוני רשע הוא והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס

כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע, וכלומר דפלגינן דיבוריה ונאמן על חצי, ופרש"י, רבא פליג עליה דרב יוסף ואמר אפי' אמר פלוני רבעני לרצוני הוא ואחר מצטרף להורגו לרובע, דכיון שזה מתכוין לעדות נאמן הוא אצל חברו ואין נאמן על עצמו ממה שאמר לרצוני, דאדם קרוב אצל עצמו וקרוב פסול לעדות בין לטובה בין לרעה הלכך אינו נעשה רשע בעדות עצמו

במתני', החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד

ובגמ', הא התירה ישאנה במאי עסקינן אילימא בחד חד מי מצי מתיר והאמר ר' חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא התרת נדרים בשלשה, ואלא בתלתא מי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין, לעולם בחד וכדאמר רב חסדא אמר ר' יוחנן ביחיד מומחה, הכא נמי ביחיד מומחה