Yevamos Daf 17 יבמוס דַף 17

On the bottom of Daf 16b, Rav Yehudah said in the name of Rav Assi: If an idolater is mekadesh a Jewish woman nowadays, we suspect that it is a valid kiddushin because he might be a Jew from the Ten Tribes. Rashi explains that Rav Assi holds that a child born from a Jewish man and a gentile woman is a Jewish mamzer, and therefore, nowadays we suspect that every non-Jewish man is a Jewish mamzer descendant from the Ten Tribes, and we need to suspect that the kiddushin is valid. The Gemara clarifies that this is only in a place where the Ten Tribes are settled. When Shmuel heard this teaching, he disagreed and said that a son that comes from a non-Jewish woman is called her son and is not considered Jewish. Therefore, if a man from the Ten Tribes married a gentile woman, the child is not Jewish at all. When the Gemara states that there is still a concern, since the children born from the women from the Ten Tribes are still Jewish, it answers that there is a tradition that the women from the Ten Tribes were barren. Rashi explains that their wombs were torn and could not conceive. The Meiri says that this was due to their difficult journey into exile. Alternatively, there are those that say that Shmuel said: לא זזו משם עד שעשאום עובדי כובבים גמורים – The neviim did not move from there until they declared those from the Ten Tribes who married non-Jews, complete idolaters.

The opening Mishnah of the second perek discusses the case of אשת אחיו שלא היה בעולמו – the wife of one’s non-contemporary brother, and the Gemara asks for the source that she is not taken in yibum. Rav Yehudah said in the name of Rav: The passuk states in the parshah of yibum , "כי ישבו אחים יחדו" – When brothers dwell together and one of them dies childless. שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו – This implies that the brothers dwelled at the same time in the world, excluding the wife of one’s non-contemporary brother. Rav Yehudah then expounds that the word "יחדו" – together, teaches, מיוחדים בנחלה – joined in regard to inheritance, which Rashi explains means, that they inherit each other, פרט לאחיו מן האם – excluding from yibum, one’s brother from a mother, with whom they do not inherit each other. Rabbah said that the source that yibum is only for paternal brothers is learned from a gezeirah shavah ofמבני יעקב  "אחוה" "אחוה" – brotherhood, brotherhood, from the passuk about Yaakov’s sons. Just as Yaakov’s sons were all paternal brothers but not all of them were maternal brothers, so too yibum only applies to paternal brothers.

Rav Huna said in the name of Rav: שומרת יבם שמתה מותר באמה – If a woman who was awaiting her yavam, died before he did yibum or chalitzah, he is permitted to marry her mother. The Gemara says that we see that Rav Huna holds אין זיקה – there is no zikah-bond between the yavam and his yevamah. Rashi explains that we do not look at the zikah to the yevamah as a bond that makes her like an arusah, an engaged woman, who would forbid her mother to him after her death. The Gemara asks that Rav Huna should have just said that the halachah is like the Tanna who holds אין זיקה, and answers that one might have thought that there is no zikah when there are two or more brothers, since it is not clear which brother the yevamah is for, but if there is one brother then one might have thought יש זיקה. The Gemara then asks that he should have stated that he holds like the Tanna who says that there is no zikah even when there is only one brother, and it answers that one might have thought that then the yavam would be mutar to the mother even while the yevamah was alive. The Gemara then brings the opinion of Rav Yehudah, who holds יש זיקה, and forbids the yavam to his mother-in-law.

הגמ' לעיל (דף טז, עמוד ב) הביא, אמר רב יהודה א"ר אסי עובד כוכבים שקידש בזמן הזה חוששין לקדושין שמא מעשרת השבטים הוא, ופרש"י, שנשאו עובדות כוכבים וקסבר דעובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר

כי אמריתה קמיה דשמואל א"ל בנך הבא מן ישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה, ופרש"י, דנפקא לן מכי יסיר את בנך מאחרי (דברים ז) ולא כתיב כי תסיר את בנך אלמא לאו אבתו לא תקח לבנך מהדר דא"כ היה לו לומר כי העובדת כוכבים תסיר ש"מ דאי נמי יולדת בן לעבודת כוכבים לא בנך מיקרי ולא קרינן ביה כי תסיר את בנך הילכך עובדי כוכבים גמורים הם

והאיכא בנות, ואמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך, גמירי דבנתא דההוא דרא איצטרויי אצטרו, ופרש"י, נבקע רחמן מלקלוט זרע ונעשו עקרות, איכא דאמרי כי אמריתה קמיה דשמואל א"ל לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים שנאמר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו

אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא, אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו

יחדו, מיוחדים בנחלה פרט לאחיו מן האם, רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם, ופרש"י, כי ישבו אחים, שנים עשר אחים בני אבינו

ואיצטריך למכתב אחים ואיצטריך למכתב יחדו, דאי כתב רחמנא אחים ה"א לילף אחוה אחוה מלוט, וכי תימא לא מפני לאיי אפנויי מפני מדהוה ליה למכתב רעים וכתיב אחים שמע מינה לאפנויי, כתב רחמנא יחדו המיוחדים בנחלה, ואי כתב רחמנא יחדו הוה אמינא דמייחדי באבא ובאמא צריכא, והא מהיכא תיתי יבום בנחלה תלא רחמנא ונחלה מן האב ולא מן האם היא, איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא

אמר רב הונא אמר רב שומרת יבם שמתה מותר באמה, אלמא קסבר אין זיקה, וברש"י הביא מתני' לקמן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירא אמרו אומרים לזה שקדש אחות יבמתו המתן מלכנוס לפי שאחות זקוקתו היא, והתם פסק שמואל כרבי יהודה בן בתירא, ומכלל דפליגי חכמים עליו ואומרים אין זה לאחין חשיבא לאסור עליהם קרובותיה

ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה, אי הוה אמר הכי ה"א הנ"מ בתרי אבל בחד יש זיקה, ולימא הלכה כדברי האומר אין זיקה אפי' בחד, אי אמר הכי הוה אמינא אפילו מחיים, קמשמע לן לאחר מיתה אין מחיים לא משום דאסור לבטל מצות יבמין ובסמוך הביא הגמ' שיטת רב יהודה דסבר יש זיקה