Sotah Daf 40 סוטה דַף 40

Rebbe Abahu commented: מריש הוה אמינא עינותנא אנא – Originally, I would have said I am a humble person, until witnessing the humility of Rebbe Abba of Acco: Rebbe Abba was delivering a shiur and gave one explanation to his “speaker” (whose role was to repeat the shiur loudly to the audience), who insolently said aloud a different explanation to the audience, and Rebbe Abba did not take offense. Thereafter, Rebbe Abahu did not consider himself a humble person by comparison. The Gemara illustrates the humility of Rebbe Abahu: The wife of Rebbe Abahu’s speaker once told Rebbe Abahu’s wife that her husband does not need Rebbe Abahu to give him the shiur, and the reason he bends over Rebbe Abahu to hear the shiur to relay is only to give him respect. When Rebbe Abahu’s wife told this to her husband, he responded: ומאי נפקא ליך מינה– “What difference does it make to you? מיני ומיניה יתקלס עילאה – Through me and him, the One Above shall be praised!” The Gemara relates another incident demonstrating Rebbe Abahu’s humility.

Rebbe Yitzchak said: לעולם תהא אימת צבור עליך – The awe of a congregation should always be upon you, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה – for we find that the Kohanim’s faces are toward the people during Birkas Kohanim, and their backs are toward the Shechinah. Rav Nachman gave another source: ויקם המלך דוד על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי – Dovid Hamelech stood up on his feet and said, “Hear me, my brothers and my people.” Rebbe Elazar explained Dovid’s intent with the apparently contradictory terms of “brothers” (implying equals) and “people” (implying subjects):אם אתם שומעין לי אחי אתם – If you heed me in fully serving Hashem, you are my brothers, ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל -  but if not, you are my people, and I will subjugate you with the rod. The Gemara suggests another source, from the law that Kohanim may not wear their sandals when performing Birkas Kohanim, which it assumed was because of the dignity of the congregation (who would see the often-dirty sandals when the Kohanim raised their hands, causing their garments to be lifted). Rav Ashi responds that the reason for this enactment is in case a strap of his sandal is torn, he may descend to tie it (to avoid people seeing it) and miss Birkas Kohanim, leading people to suspect he is a chalal and ineligible to perform Birkas Kohanim.

The Mishnah describes the kriah of the Kohen Gadol on Yom Kippur in the Beis Hamikdash. The chazzan (i.e., shamash) of the synagogue near the Beis Hamikdash took the sefer Torah and handed it to the head (i.e., gabbai) of the synagogue, who handed it to the deputy Kohen Gadol, who in turn handed it to the Kohen Gadol. The Kohen Gadol then read the portion in the Torah detailing the Avodah of Yom Kippur, as well as the nearby portion discussing the prohibition against מלאכה or eating on Yom Kippur. Then, because the final portion is too far away to roll the Torah to, and he read it by heart, he rolled up the Torah and held it against his chest and declared: יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן – “More than what I have read before you is written here” (lest one think this final portion is missing from the sefer Torah). He then recited eight berachos. The Gemara infers from the order of the passing of the Torah that חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב – we provide honor to a disciple in the presence of the teacher, for otherwise the chazzan should hand the Torah directly to the Kohen Gadol. Abaye answers: כולה משום כבודו דכ"ג הוא – It is all for the honor of the Kohen Gadol, by showing how many ranks are beneath him.

אמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו עינותנא אנא

ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו, דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו לדביתיה דרבי אבהו הא דידן לא צריך ליה לדידך, והאי דגחין וזקיף עליה יקרא בעלמא הוא דעביד ליה, אזלא דביתהו ואמרה ליה לרבי אבהו, אמר לה ומאי נפקא ליך מינה מיני ומיניה יתקלס עילאה

אמר ר' יצחק לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה, רב נחמן אמר מהכא ויקם המלך דוד על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי, אם אחי למה עמי ואם עמי למה אחי, אמר רבי אלעזר אמר להם דוד לישראל אם אתם שומעין לי אחי אתם ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל

רבנן אמרי מהכא דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי מאי טעמא לאו משום כבוד צבור, ופרש"י, מפני שמסתלקין בגדיו העשויין למדתו בהגבהת ידיו ונראין סנדליו לצבור והן אין ראוין לראות מפני טיט שעליהן, אמר רב אשי לא התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא

במתני', ברכות כהן גדול כיצד, חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכ"ג עומד ומקבל וקורא אחרי מות, ואך בעשור, וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן, ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה, ומברך עליה שמנה ברכות

ובגמ', שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג הוא