Sotah Daf 30 סוטה דַף 30

Rav lists five Tannaim who hold that a sheini cannot make a shelishi in chullin. Among them is Rebbe Eliezer, who explained in a Mishnah how to take challah from a tahor dough for a tamei dough without being metamei the tahor dough: נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה – He takes a challah-amount from the [tahor] dough from which challah has not yet been removed (if it was, it would be ineligible to permit the tamei dough). ונותן פחות מכביצה באמצע כדי ליטול מן המוקף – He then puts less than an egg-volume [of tahor dough] in the middle, connecting the two, in order to take [challah] from “near” the dough becoming permitted, as required whenever taking challah. Because the center dough is smaller than a k’beitzah, it cannot be metamei the dough becoming challah. In a Baraisa, Rebbe Eliezer is quoted as allowing the center dough to be a k’beitzah, yet it will not be metamei the tahor dough, because the center dough is a sheini, which he holds does not make a shelishi in chullin (which is the tahor dough’s current status). Rebbe Eliezer of the Mishnah agrees with this point but requires less than k’beitzah for other reasons. The Chachomim do not allow this method, and the Gemara discusses their dispute.

A Baraisa records a machlokes on the way Moshe and the nation recited the שירה by the Yam Suf. Rebbe Akiva says: כגדול המקרא את הלל – It was performed like an adult leading Hallel for a congregation,והן עונין אחריו ראשי פרקים – and they respond after him with the chapter headings (since their obligation is fulfilled by listening to his recitation). Accordingly, Moshe said: "אשירה לה'" – I will sing to Hashem, and the nation responded, "אשירה לה'". Moshe then said: "כי גאה גאה" – for he is exalted above the arrogant, and the nation again responded, "אשירה לה'", and so on. Rebbe Eliezer, son of Rebbe Yose Haglili, says: כקטן המקרא את הלל – It was performed like a minor leading Hallel for a congregation, והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר – and they respond after him by repeating everything he says, since they cannot fulfill their obligation through hearing his recitation. He holds Moshe said, "אשירה לה'", and the nation repeated it, then Moshe said, "כי גאה גאה", and the nation repeated it, and so on. Rebbe Nechemyah says: כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת – It was performed like a chazzan (lit., teacher) leading the berachos before Shema in the synagogue, שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו – that he begins first and they respond after him with the opening phrase, and they recite the rest together. Here, too, Moshe began with "אשירה לה'", which the nation repeated, and they said the rest together through Ruach Hakodesh.

Rebbe Yose Haglili darshened: עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו – Even an infant lying on its mother’s knees, and a suckling nursing at its mother’s breasts, כיון שראו את השכינה – when they saw the Shechinah at the Sea, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו – the infant lifted its neck and the suckling removed the breast from its mouth, ואמרו "זה קלי ואנוהו" – and said, “This is my G-d and I will glorify Him.” Rebbe Meir added: מנין שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה – From where do we know that even fetuses in their mother’s wombs recited the שירה? Because it says: במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל – In congregations bless G-d, Hashem, from the “source” of Yisroel, which is interpreted as the womb, a person’s “source.”

רב מנה חמש תנאים הסוברים דאין שני עושה שלישי בחולין, אחד מהם רבי אליעזר, דתנן ר"א אומר חלה ניטלת מן הטהורה על הטמאה, כיצד שתי עיסות אחת טהורה ואחת טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי ליטול מן המוקף, והגמ' הביא עוד ברייתא דר"א סבר דהאמצע יכול להיות כביצה, והטעם דאינו מטמא העיסה משום שאין שני עושה שלישי בחולין

ת"ר בו ביום דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה', רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה, רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו

תנו רבנן דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה, עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה קלי ואנוהו, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה שנאמר במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל