Sotah Daf 29 סוטה דַף 29

In a Baraisa on the previous Daf, after Rebbe Akiva darshened that a suspected sotah is forbidden to the husband, the adulterer, and terumah, Rebbe Yishmael added that she should be disqualified for marriage to Kehunah as well, based on a kal vachomer from terumah. The Gemara explains that Rebbe Akiva has four pesukim to darshen (the word "נטמאה" written three times, and one with a “vav,” which Rebbe Akiva darshens), the fourth being for Kehunah. Rebbe Yishmael, who does not darshen the extra vav, derives Kehunah from a kal vachomer. The Gemara asks how Rebbe Yishmael can assume that the third נטמאה includes terumah, allowing him to derive Kehunah from a kal vachomer, when perhaps the third נטמאה comes to include only Kehunah itself, and terumah would be permitted to a suspected sotah?

It answers: מסתברא דומיא דבעל ובועל – It is reasonable that the third “defilement” is similar to the first two, those of the husband and the adulterer. מה בעל ובועל מחיים אף תרומה נמי מחיים – Just as the defilements to the husband and adulterer are relevant [even] during the husband’s lifetime, so too defilement for terumah is relevant during his lifetime, לאפוקי כהונה דלאחר מיתה – as opposed to Kehunah, which is only relevant after the husband’s death. While he is alive, she is either married to him or a divorcee, and forbidden to Kehunah regardless.

In the Mishnah on Daf 27b, Rebbe Akiva darshened that a sheini of tumah can be metamei even chullin, making it a shelishi. Rebbe Yehoshua noted that Rebbe Yochanan ben Zakkai used to say that a later generation would rule a shelishi is tahor even regarding terumah, since he had no Scriptural source. The Gemara here asks that if there is no source, why then is a shelishi tamei for terumah? Rav answers that although there is no passuk, there is a kal vachomer: ומה טבול יום שמותר בחולין פוסל בתרומה – If a tevul yom, who is permitted to eat chullin (including maaser sheini, which is prohibited to a tamei), still is unfit to eat terumah, ככר שני שפסול בחולין – then a loaf which is a sheini, which is unfit as chullin (i.e., if it is maaser sheini, it is prohibited in consumption), אינו דין שיעשה שלישי בתרומה – is it not logical that it would make a shelishi of terumah? Ultimately, the Gemara concludes that it is derived through a tzad hashaveh (common denominator) from tevul yom and an earthenware utensil.

Rebbe Yose teaches that kodesh (meat of kodshim) can become a revii based on a kal vachomer from mechusar kippurim (one who requires a korban to complete his taharah process, after he has immersed and night has fallen, whose tumah is weaker than that of a tevul yom): מה מחוסר כיפורים – If even a mechusar kippurim, שמותר בתרומה פסול בקודש – who is permitted to eat terumah, yet is unfit to eat kodesh, שלישי שפסול בתרומה אינו דין הוא שיעשה רביעי בקודש – then a shelishi, which is unfit to be eaten regarding terumah (as derived above), is it not logical that it should make a revii of kodesh?

Rebbe Yochanan declared he could not understand Rebbe Yose’s reasoning, because the rebuttal of his logic is at its side: אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח – Food which became [tamei] through a tevul yom proves otherwise, שפסול בתרומה ואינו עושה רביעי בקודש – because it is unfit for terumah, yet it does not make a revii even of kodesh! The Gemara presents a machlokes Tannaim if food which became tamei from a tevul yom can make a revii of kodesh or not and explains how Rebbe Yochanan knew that Rebbe Yose holds it does not.

לעיל למדנו דרבי עקיבא דרש לאסור ספק סוטה על הבעל הבועל ועל תרומה ומוסיף רבי ישמעאל דאף אסורה לכהונה, וביאר דעת רבי עקיבא, לר' עקיבא ארבעה קראי כתיבי, חד לבעל, וחד לבועל, וחד לכהונה, וחד לתרומה, ורבי ישמעאל תלתא קראי כתיבי, חד לבעל, וחד לבועל, וחד לתרומה, וכהונה אתיא בקל וחומר

ורבי ישמעאל ממאי דאיצטריך קרא לתרומה וכהונה אתיא בקל וחומר, דילמא כי אצטריך לכהונה ותרומה שריא, אמר לך מסתברא דומיא דבעל ובועל, מה בעל ובועל מחיים אף תרומה נמי מחיים לאפוקי כהונה דלאחר

במתני', (לעיל דף כז, עמוד ב), בו ביום דרש ר' עקיבא וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי, א"ר יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא

וכאן הקשה הגמ', ומאחר דאין לו מקור מן התורה למה טמא, אמר רב יהודה אמר רב מן התורה אין לו מדין קל וחומר יש לו, ומה טבול יום שמותר בחולין פוסל בתרומה, ככר שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי

תניא אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקודש שפסול, ודין הוא מה מחוסר כיפורים שמותר בתרומה פסול בקודש, שלישי שפסול בתרומה אינו דין הוא שיעשה רביעי בקודש, ולמדנו שלישי לקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר, שלישי לקודש מן התורה מנלן דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, מי לא עסקינן דנגע בשני ואמר רחמנא לא יאכל, רביעי מקל וחומר כדאמרן

אמר ר' יוחנן טעם בריבי איני יודע מה הוא שהרי תשובתו בצדו, אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח, שפסול בתרומה ואינו עושה רביעי בקודש, והגמ' ממשיך לבאר מחלוקת תנאים אם אוכל הבאה מחמת טבול יום עושה רביעי בקודש או לא, ומהיכן ידע ר' יוחנן דרבי יוסי סבר דאינו עושה