Sanhedrin Daf 58 סַנהֶדרִין דַף 58

In a Baraisa, Tannaim debate which עריות are forbidden to a נח בן, based on the passuk: איש יעזב כן על אמו ואת אביו את – therefore a man shall leave his father and mother, etc. Rebbe Eliezer says that "אביו" refers to relations with אביו אחות – his father’s sister, and "אמו "refers to אמו אחות – his mother’s sister (his own sister is certainly also prohibited). [The Gemara later proves that a father’s paternal sister is permitted, and only a father’s maternal sister is prohibited.] Rebbe Akiva says "אביו "refers to אביו אשת– his father’s wife, and "אמו "refers to ממש אמו – his literal mother. Additional derashos prohibit relations with a male, a married woman, and an animal. Thus, Rebbe Akiva forbids to a נח בן all relations which carry the death penalty for a Yisroel (like a father’s wife, or mother), including relatives through marriage. Rebbe Eliezer holds even relations which carry a כרת penalty (like an aunt) are forbidden, but not those related through marriage. On amud beis, Rav Huna permits a נח בןto his own daughter and asserts that only the specific relations prohibited by the above passuk are forbidden, and we do not make logical extensions to others.

Rebbe Chanina said that an idolator who strikes a Yisroel is liable to death, as we find that Moshe killed the מצרי who struck a Yisroel. He also said: ישראל של לועו הסוטר – one who slaps the jaw of a Yisroel, שכינה של לועו סוטר כאילו – is as if he “slaps the jaw” of the Shechinah. Reish Lakish says: על ידו המגביה חבירו – one who raises his hand over his fellow, הכהו שלא פי על אף – even if he did not actually hit him, רשע נקרא – is called wicked, because although Moshe said "רעך תכה למה” – "Why will you strike your fellow?” (not “Why did you strike”), the passuk still calls him a רשע. Amoraim make additional comments about one who raises his hand against someone: he is called a חוטא – sinner, ידו תיקצץ – his hand should be cut off, and he has no remedy but burial. Rav Huna actually ruled to cut off the hand of someone who regularly struck people, as a fine.

Reish Lakish said: מיתה חייב ששבת כוכבים עובד – an idolator who rested from work for an entire day is liable to death, because the passuk says: ישבתו לא ולילה ויום –day and night they shall not cease, which he darshens to refer to work of a נח בן, and מיתתן היא זו שלהן אזהרה – a warning for [נח בני [is enough to incur their death for violations. Ravina says this is not only true for a נח בן who rests from work for religious reasons (e.g., on Shabbos, or on Sunday, like other religions), but even applies to a נח בן who does not work on Monday (or any day). The Gemara asks why this prohibition was not counted among the נח בני מצות שבע, and answers that we only counted תעשה ואל שב –negative prohibitions requiring him to sit and not do something, and did not count ועשה קום –commandments to actively get up and do something (in this case, work). Although דיניןis a positive commandment to enforce laws, it also includes a negative prohibition not to judge corruptly.

תניא על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, רבי אליעזר אומר אביו, אחות אביו, אמו, אחות אמו, ר"ע אומר אביו, אשת אביו , אמו, אמו ממש, אמר מר רבי אליעזר אומר אביו אחות אביו, אימא אביו ממש, היינו ודבק ולא בזכר, אימא אשת אביו, היינו באשתו ולא באשת חבירו, אימא לאחר מיתה, דומיא דאמו מה אמו דלאו אישות אף אביו דלאו אישות, אמו אחות אמו, ואימא אמו ממש, היינו באשתו ולא באשת חברו, ואימא לאחר מיתה, דומיא דאביו מה אביו דלאו ממש אף אמו דלאו ממש, רע"א אביו אשת אביו, ואימא אביו ממש, היינו ודבק ולא בזכר, א"ה אשת אביו נמי היינו באשתו ולא באשת חברו, לאחר מיתה, אמו, אמו ממש היינו באשתו ולא באשת חברו, אמו מאנוסתו, במאי קא מיפלגי ר"א סבר אביו דומיא דאמו ואמו דומיא דאביו לא משכחת לה אלא באחווה, ורבי עקיבא מוטב לאוקמיה באשת אביו דאיקרי ערות אביו לאפוקי אחות אביו, דשאר אביו איקרי ערות אביו לא איקרי

א"ר חנינא הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר מוקש אדם ילע קודש, אמר ריש לקיש המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע, שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך , למה הכית לא נאמר אלא למה תכה אף על פי שלא הכהו נקרא רשע , אמר זעירי א"ר חנינא נקרא חוטא, רב הונא אמר תיקצץ ידו, רב הונא קץ ידא, ר"א אומר אין לו תקנה אלא קבורה

אר"ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה , שנאמר ויום ולילה לא ישבותו, ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן, אמר רבינא אפי לו שני בשבת , וליחשבה גבי ז' מצות, כי קא חשיב שב ואל תעשה קום עשה לא קא חשיב, והא דינין קום עשה הוא, וקא חשיב קום עשה ושב אל תעשה נינהו