Sanhedrin Daf 25 סַנהֶדרִין דַף 25

The Gemara gives two interpretations of the Mishnah’s category of מפריחי יונים – pigeon-fliers, who are disqualified from judging or testifying. In Bavel they explained it as those who race pigeons, saying: אי תקדמיה יונך ליון – “If your pigeon arrives before mine, I will give you money,” which is gambling. Rebbe Chama bar Oshaya said it is "ארא", a bird trained to bring other people’s doves to his own dovecote, which is theft. The first opinion holds one who steals pigeons is not disqualified, מפני דרכי שלום בעלמא – because the original ownership of doves which come into cotes on their own is only for the purpose of peace (i.e., to avoid quarrels), but were not legally his, and stealing them is not actual theft. The second opinion did not explain the Mishnah to refer to pigeon-racing, since the Mishnah already taught about gamblers in the case of dice-players. The Gemara explains, according to the first opinion, why the Mishnah taught both forms of gambling.

A Baraisa details what each disqualified person listed in the Mishnah must do to reinstate his eligibility. Dice-players become eligible משישברו את פגמיהן – when they break their playing cubes, ויחזרו בהן חזרה גמורה – and completely reform, which means דאפילו בחנם לא עבדי – that they do not even [play] for free (not for money). Those who lend with ribbis must tear up their שטרות and completely reform, that אפילו לנכרי לא מוזפי – they do not even lend with interest to a gentile, which is ordinarily permitted. Pigeon-racers must destroy their clackers (used for urging them on), and those who lure other pigeons must stop doing so even in the wilderness, where the pigeons are ownerless. For those who trade in shemittah produce, the Tanna Kamma says they must desist from trading in the next shemittah’s produce and be mafkir the field’s produce to the poor. Rebbe Nechemiah says that a verbal repentance (to refrain in the future) is insufficient, and a monetary repentance is required. He must declare, “I, Ploni son of Ploni, have gathered two hundred zuz of shemittah produce, and they are hereby given as a gift to the poor.”

A Baraisa teaches that they later disqualified הגזלנין והחמסנין – robbers and [those who pay for someone’s item which they take by force]. Since “robbers” are Biblically disqualified, the Gemara explains it means one who steals items found by a חרש שוטה וקטן, which they do not legally acquire. Originally, the Rabbis thought this was uncommon, or that it was not true theft since their ownership is only מפני דרכי שלום – for the purpose of peace. However, they were eventually disqualified, since they take money illegally. חמסנין were not originally disqualified, since they paid for the item, but were eventually disqualified when they saw them grabbing items and throwing money to the owners. They added further: הרועים הגבאין והמוכסין – shepherds, tax collectors, and customs collectors. Shepherds were not originally disqualified, because the Rabbis thought that the animals’ grazing in other people’s fields was אקראי בעלמא – only occasional and on their own, without the shepherd’s intent. However, they saw that shepherds were intentionally bringing their animals to other people’s fields and disqualified them. Tax and customs collectors were not originally disqualified, because the Rabbis thought they collected מאי דקיץ להו – according to what was set for them, which is legitimate. When they saw them collecting beyond their set amount, they were disqualified.

מאי מפריחי יונים, הכא תרגומה אי תקדמיה יונך ליון, רבי חמא בר אושעיא אמר ארא, מאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון מ"ט לא אמר ארא, אמר לך ארא מפני דרכי שלום בעלמא, ומאן דאמר ארא מאי טעמא לא אמר אי תקדמיה יונך ליון, אמר לך היינו משחק בקוביא, ואידך תנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו וצריכא, דאי תנא תולה בדעת עצמו התם הוא דלא גמר ומקני דאמר קים לי בנפשאי דידענא טפי, אבל תולה בדעת יונו אימא לא, ואי תנא תולה בדעת יונו דאמר בנקשא תליא מילתא ואנא ידענא לנקושי טפי, אבל תולה בדעת עצמו אימא לא צריכא

ואימתי חזרתן (של משחקים בקוביא), משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחנם לא עבדי, מלוה בריבית אחד המלוה ואחד הלוה, ואימתי חזרתן משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה אפילו לנכרי לא מוזפי, ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים, ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו בהמה חיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו את פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו במדבר נמי לא עבדי, סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית, ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדלו, וא"ר נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא חזרת ממון, כיצד אומר אני פלוני בר פלוני כינסתי מאתים זוז בפירות שביעית והרי הן נתונין במתנה לעניים

תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין, גזלן דאורייתא הוא, לא נצרכא אלא למציאת חרש שוטה וקטן, מעיקרא סבור מציאת חרש שוטה וקטן לא שכיחא אי נמי מפני דרכי שלום בעלמא, כיון דחזו דסוף סוף ממונא הוא דקא שקלי פסלינהו רבנן, החמסנין מעיקרא סבור דמי קא יהיב אקראי בעלמא הוא, כיון דחזו דקא חטפי גזרו בהו רבנן, תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין, רועים מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון דחזו דקא מכווני ושדו לכתחילה גזרו בהו רבנן, הגבאין והמוכסין, מעיקרא סבור מאי דקיץ להו קא שקלי כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו