Sanhedrin Daf 22 סַנהֶדרִין דַף 22

The next Mishnah states that no one may use the king’s horse, throne, or scepter, because we darshen שתהא אימתו עליך – that the fear of him must be upon you. Rebbe Yochanan says that אבישג השונמית, who served and provided warmth for Dovid in his old age, was permitted to marry Shlomo, who was also a king (and may use the previous king’s scepter), but was forbidden to Adoniah, who was a commoner.

Avishag asked Dovid to marry her, but he said it was forbidden, since he had already married the maximum of eighteen wives. Rav Shemen bar Abba commented: בא וראה כמה קשין גירושין – come and see the harshness of divorce, שהרי דוד המלך התירו לו לייחד – because they permitted Dovid Hamelech to seclude himself with Avishag after this was Rabbinically prohibited, ולא התירו לו לגרש – and they did not instead permit him to divorce one of his wives so he could marry Avishag. Rebbe Eliezer says: כל המגרש את אשתו ראשונה – Whoever divorces his first wife, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות – the mizbeiach sheds tears because of him.

Rebbe Yochanan said: כל אדם שמתה אשתו ראשונה – Anyone whose first wife dies, כאילו חרב בית המקדש בימיו – it is for him like the Beis Hamikdash was destroyed in his lifetime. Amoraim describe how a person is impacted by his wife’s passing: (1) עולם חשך בעדו – the world is darkened for him, (2) פסיעותיו מתקצרות – his steps become shortened, and (3) עצתו נופלת – his advice fails.

Rebbe Yochanan said: קשה לזווגם כקריעת ים סוף – It is as difficult to pair [a man and woman] as splitting the ים סוף. The Gemara asks that Rav says that forty days before a child’s formation, a בת קול says, “The daughter of Ploni is destined for Ploni”!? It answers that this latter statement refers to first marriages, and the difficulty of matchmaking refers to second marriages. Rav Shmuel bar Nachman said: לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים – there is a substitute for everything, except for the wife of one’s youth. Rav Yehudah taught his son Rav Yitzchak: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה – a person only finds contentment from his first wife. A Baraisa teaches: אין איש מת אלא לאשתו – a man dies only for his wife, ואין אשה מתה אלא לבעלה – and a woman dies only for her husband (i.e., the death is felt most by one’s spouse).

A Baraisa teaches that a Kohen must cut his hair every thirty days, as derived from a nazir. This does not apply nowadays, because it is compared to the prohibition for Kohanim who drank wine: just as that prohibition is only בזמן ביאה – at a time of entering the Beis Hamikdash, so too the prohibition against long hair is only when entering the Beis Hamikdash. The Gemara asks that only Rebbe permits drinking wine nowadays, upon which Kohanim rely, but the Rabbonon prohibit drinking wine, and growing hair long should likewise be prohibited!? The Gemara explains that the Rabbonon prohibit drinking wine, because מהרה יבנה בית המקדש – the Beis Hamikdash may be speedily built, requiring a Kohen to perform עבודה, which he cannot do if he drank wine. The Gemara asks that long hair should be prohibited nowadays for the same reason, and two answers are given: (1) If the Beis Hamikdash is suddenly rebuilt, a Kohen can immediately have his hair cut, whereas a Kohen who drank more than a רביעית of wine becomes more intoxicated by sleeping. (2) עבודה performed by one who drank wine is invalid, but עבודה performed by Kohanim with long hair is valid. This distinction is challenged.

במתני', אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ואין רואין אותו כשהוא מסתפר, ולא כשהוא ערום, ולא כשהוא בבית המרחץ, שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, ובגמ', אמר רב יעקב א"ר יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה, מותרת לשלמה דמלך היה ומלך משתמש בשרביטו של מלך, ואסורה לאדניה דהדיוט הוא, אבישג מאי היא, דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים וגו' אמרה נינסבן, אמר לה אסירת לי, אמר רב שמן בר אבא בוא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד המלך התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש, א"ר אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות

א"ר יוחנן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בהמ"ק בימיו, אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו, ר' יוסי בר חנינא אמר פסיעותיו מתקצרות, רבי אבהו אמר עצתו נופלת, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף, איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני ,א"ר שמואל בר נחמן לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים, מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, תנא אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לבעלה

איתא בברייתא דכהן מסתפר אחת לשלשים יום דלמד מנזיר, אי הכי האידנא נמי, דומיא דיין מה יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי, אף פרועי ראש בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי, ויין שלא בזמן ביאה שרי, והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו, ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא כרבי מכלל דרבנן אסרי, התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא, ה"נ בעינא כהן הראוי לעבודה וליכא, הכא אפשר דמספר ועייל, התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל, דאמר רב אחא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין, ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל יותר מכדי רביעית כ"ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו