Nedarim Daf 3 נדרים דַף 3

The Gemara on Daf 2b had asked that since כינויים are taught in the Mishnah before ידות, why did the Mishnah not give examples of כינויים before giving those of ידות? The Gemara on this Daf offers three ways to understand the order, the second answer being:ידות איידי דאתיין מדרשא מפרש להון ברישא  – Since yados are derived through a derashah the Tanna explains them first. (Such halachos are especially dear). The Gemara clarifies that the Tanna opens with  כינויין which are a self-evident d’Oraysa concept, והדר מפרש ידות דאתיין ליה מדרשא – but then in clarifying the laws, he explains  ידות which are derived through a derashah, since they are in greater need of clarification. The Gemara challenges this explanation by quoting a machlokes on Daf 10a, that כינויין are eitherלשון נכרים הן - foreign terms, or לשון שבדו להן חכמים להיות נודר בהן - language the Chachomim invented to vow with. The Ran explains that the Chochomim were concerned that if people used the word “korban,” they might say the common expression of “Korban L’Hashem,” which could lead to saying “L’Hashem,” which would be saying Hashem’s name in vain. Now if  כינויים are an innovation of the Rabbanon, why does the Mishnah open with them, when ידות  are at least based on a derashah? The Gemara suggests that since the original insertion of  ידות into the Mishnah was made by the Gemara with the חסוריא מיחסרא, it is possible that its place is at the beginning of the Mishnah, before כינויין, and the Mishnah is explaining the first term first.

The Gemara asks: וידות היכא כתיב - where is it written that ידות  are effective? The Gemara brings a derashah from the passuk of nazir, which says,  “איש…כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה” – When a man…shall clearly utter a vow, the vow of a nazir, to consecrate himself to Hashem,- and learns from the double lashon of the phrase "נזיר להזיר", to teach that ידות נזירות כנזירות. The Baraisa asks: אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין - I only know this by נזירות, from where do I know it by נדרים, and answers that because the above passuk places nedarim  together with nazir, we learn,מקיש נזירות לנדרים ונדרים לנזירות  - the Torah compares נזירות to נדרים and נדרים to נזירות. Just like with נזירות, we learned that ידות are effective, so too with נדרים. The Baraisa proceeds to learn two halachos from נדרים to נזירות, which will be analyzed in the coming two blatt.

The Baraisa had learned that just as nedarim have the prohibition of בל יחל  - do not desecrate, meaning, do not violate the terms of the vow, as well as the prohibition of בל תאחר - do not delay the completion of the vow beyond the prescribed time, so too nezirus will have both prohibitions. After  explaining how a nazir can violate בל יחל, the Gemara asks how a nazir can violate בל תאחר, do not delay, since as soon as he accepts to be a nazir, he becomes a nazir immediately, and if he says, “I will be a nazir when I wish,” then there is no time limitation by which he must be a nazir. Rava answers: It is for when someone says: לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר – “I will not leave this world without first being a nazir.” From that moment he must be a nazir because he must fear that any moment may be his last and a delay would thus violate בל תאחר, as the Gemara proceeds to demonstrate from a similar case of a get.  The Gemara brings three more applications for בל תאחר with a nazir on the next Daf .

הגמ' לעיל הקשה ליתני כינויים ברישא, דהיינו במתני' איתא כל כינוי נדרים כו' ותני ידות והגמ' כאן ביאר בג' אופנים

אלא לאו דוקא זימנין מפרש ההוא דפתח ברישא, זימנא ההוא דסליק מפרש ברישא

ידות איידי דאתיין מדרשא מפרש להון ברישא

ועל זה הקשה הגמ' למ"ד כינויין הוי לשון שבדו להם חכמים הויין כינויים נמי חידוש ולמה לא תני להו ברישא, ומסיק, מי קתני ידות ולאו חסורי קא מחסרת לה אקדים נמי ותני ידות כל ידות נדרים כנדרים וכל כינויי נדרים כנדרים ואלו הן ידות כו'

וידות היכא כתיב, איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה', ותניא נזיר להזיר לעשות כינויי נזירות כנזירות, וידות נזירות כנזירות, אין לי אלא בנזירות בנדרים מנין, ת"ל איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה', מקיש נזירות לנדרים ונדרים לנזירות, מה נזירות עשה בו ידות נזירות כנזירות אף נדרים עשה בהם ידות נדרים כנדרים

והגמ' ממשיך לבאר עוד הלכות הלמדין מהיקש זה

הגמ' ממשיך לבאר ההיקש, ומה נדרים עובר בבל יחל ובבל תאחר, אף נזירות עובר בבל יחל ובבל תאחר

ומאחר שהגמ' מבאר בל יחל דנזירות ביאר הגמ', בל תאחר דנזירות היכי משכחת לה, כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר אכל קם ליה בבל יאכל, באומר לכשארצה אהא נזיר, ואי אמר כשארצה ליכא בל תאחר

אמר רבא כגון דאמר לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר, דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר, מידי דהוה האומר לאשתו הרי זו גיטיך שעה אחת קודם מיתתי, אסורה לאכול בתרומה מיד, אלמא אמרינן כל שעתא ושעתא דילמא מיית, הכא נמי לאלתר הוי נזיר דאמרינן דילמא השתא מיית