Kiddushin Daf 78 קִידּוּשִׁין דַף 78

Abaye says: קידש לוקה – If [a Kohen] married a woman prohibited to Kohanim, he incurs malkos, even without relations. בעל לוקה – If he had relations, he incurs malkos, even without marrying her. The former is for violating "לא יקח" – he shall not take, meaning marriage, and the latter is for violating "לא יחלל" – he shall not profane (her). Rava says he only incurs malkos for relations after marriage, because the Torah juxtaposed the prohibitions to teach: מה טעם לא יקח – what is the reason “he shall not take”? משום לא יחלל – Because the Torah commands, “He shall not profane.” Abaye agrees that regarding the prohibition to remarry his divorced wife (who married someone else in the interim), malkos are only for relations after marriage, because the Torah says: לקחתה להיות לו לאשה – to take her [in marriage] to be a wife for him, the second phrase indicating relations. Although Rava holds that marriage alone does not incur malkos, he agrees that a Kohen Gadol receives malkos for prohibited relations alone (as well as any Kohen).  They both agree that relations with one’s divorced wife do not incur malkos without marriage, because דרך ליקוחין אסרה תורה – the Torah only forbade such relations through marriage.

In the Mishnah on Daf 77a, Rebbe Yehudah taught: בת גר זכר כבת חלל - a convert’s daughter is prohibited to a Kohen like a chalal’s daughter. He eventually derives it from a צד השוה – common characteristic between a chalal (whose parents were fit Jews, but originates from a transgression) and a first-generation Egyptian convert (whose parents were non-Jews, but was not born through a transgression), the צד השוה being: שאינן ברוב קהל ובתו פסולה – they are unlike most of the congregation, and their daughter is forbidden. Although both also disqualify a woman to Kehunah through relations, Rebbe Yehudah derives that a convert also would, from the same צד השוה. Rebbe Shimon ben Yochai holds that a convert herself is permitted to a Kohen, if she was converted before the age of three. He supports this from Moshe’s telling the soldiers who fought against Midian that they could spare the girls below the age of three for themselves, and Pinchas (a Kohen) was among those soldiers. The other Tannaim respond that they could keep them as slaves. The Gemara explains that all Tannaim (including the other two quoted in the Mishnah) find support in a passuk which states that Kohanim must marry women מזרע בית ישראל – from the seed of the House of Yisroel.

The next Mishnah states that one who says: בני זה ממזר – “This son of mine is a mamzer,” he is not believed, even if the mother agrees, and even if the child has not yet been born. Rebbe Yehudah holds the father is believed. A Baraisa darshens the word "יכיר" – he shall recognize (his firstborn son) to teach: יכירנו לאחרים – he can identify him to others. From here Rebbe Yehudah derived that a father is believed to identify his firstborn, and even to say he is a chalal or mamzer. The Chachomim say he is not believed to disqualify his son, and Rava explains that they derive from "יכיר" that a father can identify his firstborn son where it is unknown. Although it seems obvious that a father is believed (to entitle him to a double portion of inheritance), since he could simply give him any of his possessions as a gift, a passuk is needed for possessions he obtains after his identification (and he could not give as a gift). According to Rebbe Meir, who holds one may transfer possessions he later acquires, the   is needed for possessions he acquires as a גוסס – dying man, when he is incapable of transferring them.

אמר אביי קידש לוקה בעל לוקה, קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל, רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה, משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח משום לא יחלל

ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה, לקחתה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא, ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה, ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא והרי הוא חילל, ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה דרך ליקוחין אסרה תורה

לעיל (דף עז) במתני', רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל, תניא רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר והדין נותן מה חלל שבא מטפה כשרה בתו פסולה גר שבא מטפה פסולה אינו דין שבתו פסולה, מה לחלל שכן יצירתו בעבירה, והגמ' מסיק מצרי ראשון יוכיח, מה למצרי ראשון שכן אינו ראוי לבא בקהל, חלל יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל ובתו פסולה אף אני אביא את הגר שאינו ברוב קהל ובתו פסולה

תניא רבי שמעון בן יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה, שנאמר וכל הטף בנשים החיו לכם והלא פינחס היה עמהם, ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות, וכולן מקרא אחד דרשו אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, והגמ' מבאר שיטת כל אחד מהו נקרא מזרע בית ישראל

במתני', האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהם מודים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינם נאמנים, רבי יהודה אומר נאמנים

ובגמ' כדתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור, וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה, וחכמים אומרים אינו נאמן אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי בצריך הכירא למאי הלכתא לתת לו פי שנים, פשיטא למה לי קרא מגו דאי בעי מיתבא ליה מתנה מי לא יהבי ליה, בנכסים שנפלו לאחר מיכן, ולרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי שנפלו לו כשהוא גוסס