Kiddushin Daf 61 קִידּוּשִׁין דַף 61

It was taught in a Mishnah that if someone is makdish his field when Yovel is in effect, the field is redeemed for fifty silver shekels for each זרע חומר שעורים – area on which a chomer of barley may be planted. היו נקעים עמוקים עשרה טפחים – If there were clefts ten tefachim deep, או סלעים גבוהים עשרה טפחים – or rocks ten tefachim high, אין נמדדין עמה – they are not measured with the field to count toward a זרע חומר שעורים (rather, they are independently hekdesh and redeemed at value). If they are smaller, they are counted. The Gemara asks why they are not hekdesh as independent pieces of land, to be redeemed at the rate of fifty shekels per זרע חומר שעורים. Mar Ukva bar Chama explains that the Mishnah refers to clefts filled with water, similar to the rocks of the Mishnah, which are unplantable. Still, if they are smaller than ten tefachim, they are counted with the field (despite being unplantable), because they are referred to as “basins” and “spines” of the land, respectively. Regarding a sale, Mar Ukva said that such clefts are not counted toward the total area even if they are not filled with water, because one does not want a field that appears divided. Regarding kiddushin, the Gemara concludes that it shares the halachah of hekdesh, since the husband accepts to work the field and bring home its produce.

In the next Mishnah, Rebbe Meir says: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי – Any stipulation which is not doubled like the stipulation of the children of Gad and the children of Reuven, is not a valid stipulation, and not binding. Although Moshe said that if they would fight to conquer Eretz Yisroel, they would receive their requested portion in Gilead, he still added that if they would not fight with them, they would receive a portion in Canaan with the other shevatim. That Moshe had to express both the positive and negative sides of the agreement, teaches that a stipulation is only binding when it is "כפול" – “doubled.” Rebbe Chanina ben Gamliel disagrees and says that Moshe had to express the negative side to clarify that they would still receive a portion in Canaan; if he had not, it would be assumed they would be penalized and receive nothing at all. [Rashi mentions two other rules of stipulations derived from these pesukim, to which Rebbe Chanina agrees.] Rebbe Meir would respond that the words "בארץ כנען" are extra and teach that a stipulation must always be “doubled,” and Rebbe Chanina holds they are not extra.

The Gemara presents numerous challenges to Rebbe Chanina ben Gamliel’s position that a stipulation is valid without expressing the negative side. Once Hashem said to Cain: "אם תיטיב שאת" – if you better yourself, you will be rewarded, why did He add "ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ" – but if you do not better yourself, sin rests at the door? According to Rebbe Chanina, the negative side is understood!? The Gemara answers that without the negative side expressed, one would think: אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא – if you do not better yourself, there will be no reward nor punishment, so the passuk teaches there will also be punishment. The Gemara answers similarly for why the Torah wrote "אם בחקותי תלכו" – If you follow My statutes, there will be blessings, and still added: "ואם בחקותי תמאסו" – But if you will despise My statutes, there will be curses. This answer is also given for the Torah writing "ואם תמאנו ומריתם" ­– But if you refuse and rebel there will be punishment, after writing that if they would obey, there would be great bounty.

תנן המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף, היו נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה, פחות מכאן נמדדין עמה, והוינן בה נהי דבהדי ארעא לא קדשו נקדשו באפי נפשייהו, אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן משום דלאו בני זריעה נינהו, דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים גבוהים ש"מ, אי הכי אפילו פחות מיכן נמי, הנהו נאגני דארעא מיקרו שדרא דארעא מקרו, גבי מכר תנן דגבוהים י' טפחים אין נמדדים עמה פחות מכאן נמדדים עמה, ואמר מר עוקבא בר חמא אע"פ שאין מלאים מים, מ"ט אמר רב פפא לפי שאין אדם רוצה שיתן את מעותיו בשדה אחת ויראה לו כשנים וכשלשה מקומות, הכא בקידושין מאי להקדש מדמינן לה או למכר מדמינן לה, מסתברא להקדש מדמינן לה דאמר לה אנא טרחנא וזרענא ומייתינא

במתני', ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים, רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו, ופרש"י, דאתנאי כפול בלבד פליג דפליג לענין מכלל לאו אתה שומע הן, אבל לשאר דיני תנאי מודה

ובגמ' שפיר קאמר ליה ר' חנינא בן גמליאל לר"מ אמר לך רבי מאיר אי סלקא דעתך לאו לתנאי כפול הוא דאתא לכתוב ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם, בארץ כנען למה לי שמע מינה לתנאי כפול הוא דאתא

בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, אלא לר' חנינא למה לי, סלקא דעתך אמינא אם תיטיב אגרא אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא קא משמע לן, בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב אם בחקותי תלכו ואם בחקותי תמאסו, אלא לר' חנינא בן גמליאל למה לי, איצטריך ס"ד אמינא אם בחקותי תלכו ברכה אם בחקותי תמאסו לא ברכה ולא קללה קא משמע לן, בשלמא לר"מ היינו דכתיב אם תאבו ושמעתם וגו' ואם תמאנו ומריתם וגו' אלא לרבי חנינא בן גמליאל למה לי, אצטריך סד"א אם תאבו טובה ואם תמאנו לא טובה ולא רעה קמ"ל