Kiddushin Daf 23 קִידּוּשִׁין דַף 23

In the Mishnah on Daf 22b, Rebbe Meir had taught that a slave is freed with money provided by someone else, or a שטר given to him, and the Chachomim seem to say the reverse. The Gemara ultimately explains that there are three opinions: Rebbe Meir holds that although the slave cannot own money (and cannot redeem himself), someone else can redeem the slave with money, even against his will. Abaye explains: הואיל וקני ליה בעל כורחיה מקני ליה בעל כורחיה – Since money can buy him against his will, it can also transfer him to himself against his will (as opposed to a שטר, which is a different שטר than the one used for purchase). Rava explains that the master accepts the money for himself (not on the slave’s behalf), thereby freeing the slave (as opposed to a שטר, which must be received on the slave’s behalf). The Rabbonon hold that he can even free himself with personal money (because they hold he can own money). Finally, Rebbe Shimon ben Elazar holds that a שטר must be given to someone else, but not the slave (as explained below).

Rabbah explains why Rebbe Shimon ben Elazar says a slave cannot receive his גט שחרור (and we do not say גיטו וידו באין כאחד – his get and hand’s independence come simultaneously). He derives a gezeirah shavah (לה לה) from a woman, teaching: מה אשה עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו – just as a woman is not divorced until he removes the get to a domain which is not his (because her hand does not belong to him), אף עבד נמי עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו – so too, a slave is not freed until [the master] removes the גט שחרור to a domain which is not his (i.e., not the slave). Rabbah asked according to this opinion: עבד כנעני מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו – Can an עבד כנעני make a shaliach to receive his גט שחרור from his master? Do we say that since his law is derived from a woman’s, so just as she can make a shaliach, a slave can as well, or do we say that she can make a shaliach because she can accept it herself, but a slave who cannot accept his גט שחרור cannot make a shaliach? He concluded that he can make a shaliach, like a woman.

In the Mishnah, Rebbe Meir said that a slave cannot free himself with his own money, and the Rabbonon say he can. The Gemara suggests that Rebbe Meir holds: אין קנין לעבד בלא רבו – a slave has no acquisition without his master (who automatically acquires anything given to his slave), and holds the same regarding a married woman, and the Rabbonon hold that a slave can independently own what is given to him. Rav Sheishess said that even the Rabbonon agree that ordinarily, a slave cannot independently own anything. The dispute is where one gave him money and said: על מנת שאין לרבך רשות בו – this gift is given on condition your master has no rights in it, and they argue if this condition is effective in preventing the master’s acquisition. Rebbe Elazar says that everyone would agree such a condition is ineffective, and explains the case is where someone gave the slave money and said: על מנת שתצא בו לחירות – this is given on condition that you go free with it, and they argue if this condition is effective.

במתני', (לעיל דף כב, עמוב ב) בענין עבד כנעני, וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים בכסף ע"י עצמו ובשטר ע"י אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים

והגמ' מסיק דר"מ סבר אין קנין לעבד בלי רבו, ונקנה בכסף על ידי אחר ואפילו בעל כרחו, ואף שר"מ סבר חוב הוא לעבד ליצא לחירות ואין זוכין בו שלא מדעתו, אמר אביי שאני כסף הואיל וקני ליה בעל כורחיה מקני ליה בעל כורחיה, רבא אמר כסף קבלת רבו גרמה לו שטר קבלת אחרים גרמה לו, ורבנן סברי יש קנין לעבד בלי רבו, ורבי שמעון בן אלעזר סבר אף בשטר דוקא על ידי אחרים ולא על ידי עצמו (כדמבואר בסמוך)

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אף בשטר על ידי אחרים ולא ע"י עצמו, אמר רבה מ"ט דר' שמעון בן אלעזר גמר לה לה מאשה, מה אשה עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו, אף עבד נמי עד שיוציא גט לרשות שאינה שלו

בעי רבה לר' שמעון בן אלעזר עבד כנעני מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו, כיון דגמר לה לה מאשה כאשה, או דילמא אשה דאיהי מצי מקבלת גיטה שליח נמי מצי משויא עבד דאיהו לא מקבל גיטיה שליח נמי לא מצי משוי, בתר דבעיא הדר פשטא לה לה מאשה כאשה

במתני' הנ"ל פליגי ר"מ וחכמים אם עבד קונה עצמו על ידי כסף, ובגמ' מובא ג' טעמים במאי פליגי, נימא בהא קמיפלגי דר' מאיר סבר אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה, ורבנן סברי יש קנין לעבד בלא רבו ויש קנין לאשה בלא בעלה, אמר רבה אמר רב ששת דכולי עלמא אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה, והכא במאי עסקינן דאקני ליה אחר מנה ואמר ליה על מנת שאין לרבך רשות בו, ר' מאיר סבר כי אמר ליה קני קני עבד וקני רביה, וכי אמר ליה על מנת לא כלום קאמר ליה, ורבנן סברי כיון דאמר ליה על מנת אהני ליה תנאיה, ור' אלעזר אמר כל כי האי גוונא דכולי עלמא לא פליגי דקני עבד וקני רביה, והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר מנה ואמר ליה על מנת שתצא בו לחירות, ר"מ סבר כי אמר ליה קני קני עבד וקני רביה, וכי אמר ליה על מנת לא כלום קאמר ליה, ורבנן סברי לדידיה נמי הא לא קא מקני ליה דהא לא אמר ליה אלא על מנת שתצא בו לחירות