Kesubos Daf 30 קסובוס דַף 30

The Gemara notes that our Mishnah which teaches that the violator must pay a קנס to a woman who is assur to him as an issur kares, is also coming to exclude the opinion of Rebbe Nechunya ben HaKanah, for it was taught in a Baraisa: Rebbe Nechunya ben HaKanah היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין – would treat Yom Kippur like Shabbos in terms of monetary payments. Just as one who is mechallel Shabbos who commits an act at the same time that results in a monetary chiyuv, is מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין – is chayav to pay with his life and is patur from payment, so too the same applies if one desecrates Yom Kippur, which is a chiyuv kares, and is chayav a monetary liability at the same time, that is he only chayav kares and not payment. Abaye says Rebbe Nechunya ben HaKanah’s reason is the word "אסון" – fatality, is said about death at the hand of man, meaning death by Beis Din, and "אסון" is mentioned with regard to death by Heaven. This is a reference to Yaakov telling his sons that he refuses to let Binyomin go to Mitzrayim lest an אסון – a fatality occurs, referring to death by accident, by the hand of Heaven. Just as with אסון by Beis Din, one is patur from payment, so too an אסון בידי שמים is patur from payment. Rava brings an alternative source for Rebbe Nechunya ben HaKanah.

It was taught in a Baraisa: הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים – Everything is in the hands of Heaven except for sicknesses brought on by cold and heat, for it is stated in the passuk, "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" – Cold and heat are in the path of the perverse; one who guards his soul will be far from them. It was taught in a Baraisa: מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו – From the day the Beis Hamikdash was destroyed, even though the Sanhedrin ceased, the four types of capital punishment did not, which the Gemara clarifies means that דין ארבע מיתות לא בטלו – the equivalent punishment of the four types of execution has not ceased. One who is chayav skilah, (stoning) either falls from a roof or is trampled by a wild beast. One who is chayav sereifah, (burning) either falls into a fire or is bitten by a snake. One who is chayav harigah (beheading) is either handed over to the authorities or attacked by bandits, and one who is chayav chenek (strangulation) either dies through drowning or dies of סרונכי – which is a disease which constricts the throat.

Rava brings an alternative source for Rebbe Nechunya ben HaKanah from the parsha of Molech which compares kares to capital punishment. Just as one who is chayav capital punishment is patur from monetary payment, so too one who is chayav kares is patur from monetary payment. This differs from Abaye’s pshat where the word אסון includes lesser types of death, such as מיתה בידי שמים – death by Heaven. The Gemara says a nafka minah between them is a zar that ate terumah where the penalty is מיתה בידי שמים. According to Abaye, he is patur from paying for the terumah but according to Rava he is chayav. When the Gemara questions this case, given that he was already chayav for stealing it from the moment he picked the terumah up, before he ate it, the Gemara concludes the case is שתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה – where his friend thrust the terumah into his throat, and the person can get it out with difficulty. The Gemara brings alternative solutions.

במתני' איתא דחייבי כריתות יש להן קנס, ובגמ' מדייק דזהו לאפוקי מדרבי נחוניא בן הקנה, דתניא רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין, מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין

מ"ט דר' נחוניא בן הקנה, אמר אביי נאמר אסון בידי אדם, ונאמר אסון בידי שמים, מה אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין אף אסון האמור בידי שמים פטור מן התשלומין

תניא הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים, שנאמר צינים פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם

 אמר רב יוסף וכן תני רבי חייא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו, לא בטלו הא בטלו להו, אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי

רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא, ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו, אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם, מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין

מאי איכא בין רבא לאביי, איכא בינייהו זר שאכל תרומה, לאביי פטור ולרבא חייב, ולאביי פטור והאמר רב חסדא מודה ר' נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי איסור חלב, אלמא דמעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה, הכא במאי עסקינן כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו