Kesubos Daf 28 קסובוס דַף 28

1. It was taught in a Baraisa: המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו – If one divorces his wife, she should not remarry and live in his neighborhood. Rashi explains that since she recognizes his hints and gestures, she might come to sin with him. If her husband was a Kohen, לא תדור עמו במבוי – she may not dwell with him in a mavoi, even if she has not remarried, as Rashi explains, because a Kohen is prohibited to his divorcee. אם היה כפר קטן – If it was a small village in which they dwelt, this once occurred and the Chochomim said: כפר קטן נידון כשכונה – a small village is judged as a neighborhood. The Gemara asks: מי נדחי מפני מי – Who is displaced by whom? Must she leave the courtyard, or must he? The Gemara clarifies that if it is his courtyard, she is displaced, and if it is her courtyard, she is displaced. Therefore, the question is in a case that they each owned a home in the courtyard. The Gemara answers that she is displaced, for the passuk states: "מטלטלך טלטלה גבר" – Behold, Hashem will cause you to wander the wandering of a man, and Rav said that the reason the passuk refers to the wandering of a man is to teach, טלטולי דגברא קשין מדאיתתא – the wandering of a man is a greater hardship than the wandering of a woman.

1. The next Mishnah states: ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן – And these are trusted to testify during their adulthood regarding what they saw when they were minors, נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי – This handwriting on the contract is the handwriting of my father, or of my Rebbe, or of my brother. The Gemara teaches that it was necessary for the Mishnah to mention all three cases. For if it had just mentioned his father’s handwriting, I might say it is because דשכיח גביה – he was frequently by him and came to know his handwriting. And if it had just mentioned his Rebbe’s handwriting, I might think it is because דאית ליה אמתיה דרביה – he was in awe of his Rebbe, and the mefarshim explain that he might have wanted to emulate it. And if it had only said the father or rebbe, then one might have thought he is not believed regarding his brother’s handwriting. Therefore, the Mishnah is coming to teach that since קיום שטרות מדרבנן – certification of a shtar is only a d’Rabbanon, the Rabbonon trust him regarding a d’Rabbanon.

It was taught in a Baraisa: נאמן התינוק לומר...שאכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני – An adult is trusted to testify regarding what he saw as a child…that we ate from the ketzatzah distributed upon the marriage of the daughter of Ploni to Ploni. It was taught in another Baraisa: How is a ketzatzah done? If one of the brothers of a family marries a woman who is unfit for him, such as a mamzeres, באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות ושוברין אותה באמצע הרחבה – The members of his family come and bring a barrel full of fruit and break it in the middle of the town square, and say: אחינו בית ישראל שמעו – "Our brothers, Beis Yisroel, listen! Our brother, Ploni, married a woman who is unfit for him, and we fear lest his seed become mixed with our seed," which is understood to mean that either their seed will not mix with his, or that people will not come to confuse their offspring with his offspring. "Come and take a דוגמא לדורות – a symbol for generations, so that his seed will not become mixed with our seed," and this is the ketzitzah that a child is trusted to testify about when he becomes an adult.

תניא המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו, ופרש"י, לפי שמכירה ברמיזותיו וקריצותיו שמא יבואו לידי עבירה, ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי, ופרש"י, אפילו לא ניסת, שמא יבא עליה וכהן אסור בגרושה, אם היה כפר קטן זה היה מעשה ואמרו כפר קטן נידון כשכונה

מי נדחה מפני מי, והגמ' מסיק דאם הוא חצר דידיה היא נדחית מפניו ואם הוא חצר דידה הוא נדחית, ואם של שניהם היא נדחית משום שנאמר, הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ואמר רב טלטולי דגברא קשין מדאיתתא

במתני', ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן, נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא, וזה כתב ידו של רבי, וזה כתב ידו של אחי

ובמג' וצריכא דאי אשמעינן אביו משום דשכיח גביה אבל רבו לא, ואי אשמעינן רבו משום דאית ליה אימתיה דרביה אבל אביו לא, ואי אשמעינן הני תרתי אביו דשכיח גביה ורבו דאית ליה אימתיה אבל אחיו דלית ליה לא הא ולא הא אימא לא, קמ"ל כיון דקיום שטרות מדרבנן הימנוהו רבנן בדרבנן

איתא בברייתא, נאמן תינוק לומר אכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני

מאי קצצה, דתנו רבנן כיצד קצצה אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות ושוברין אותה באמצע רחבה, ואומרים אחינו בית ישראל שמעו אחינו, פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו, בואו וקחו לכם דוגמא לדורות שלא יתערב זרעו בזרעינו, וזו היא קצצה שהתינוק נאמן להעיד עליה