Kesubos Daf 23 קסובוס דַף 23

A Baraisa on the bottom of Daf 22b stated: שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה – If two witnesses say that a woman was mekudeshes, and two witnesses say she was not, this woman may not marry another man, but if she does, she does not have to leave him. If two witnesses said a woman was not divorced, and two said she was, she may not marry another man, and if she does, she must leave him. Rav Ashi explained the difference between the two cases and said the rulings must be reversed. The first case is when the two witnesses say, “ראינוה שנתקדשה” – we saw her become mekudeshes, and the second set said they did not. When the Gemara says that saying “we have not seen” is not a proof, it answers that the case was where the woman and witnesses live in the same chatzeir. One might have thought that if she was mekudeshes, קלא אית לה למילתא – there would have been a kol amongst the neighbors and it would be known. The Baraisa is coming to teach דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא – that people sometimes are mekadesh privately and it is not known. Therefore, she must leave the second husband. But in the second case regarding divorce, one might have thought that if the woman was divorced, קלא אית ליה למילתא – it is something that would be publicized and well known to the neighbors. Therefore, the Baraisa is coming to teach that people do divorce privately, and if she marries, she does not have to leave the second husband. A Baraisa on the bottom of Daf 22b stated: שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה – If two witnesses say that a woman was mekudeshes, and two witnesses say she was not, this woman may not marry another man, but if she does, she does not have to leave him. If two witnesses said a woman was not divorced, and two said she was, she may not marry another man, and if she does, she must leave him. Rav Ashi explained the difference between the two cases and said the rulings must be reversed. The first case is when the two witnesses say, “ראינוה שנתקדשה” – we saw her become mekudeshes, and the second set said they did not. When the Gemara says that saying “we have not seen” is not a proof, it answers that the case was where the woman and witnesses live in the same chatzeir. One might have thought that if she was mekudeshes, קלא אית לה למילתא – there would have been a kol amongst the neighbors and it would be known. The Baraisa is coming to teach דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא – that people sometimes are mekadesh privately and it is not known. Therefore, she must leave the second husband. But in the second case regarding divorce, one might have thought that if the woman was divorced, קלא אית ליה למילתא – it is something that would be publicized and well known to the neighbors. Therefore, the Baraisa is coming to teach that people do divorce privately, and if she marries, she does not have to leave the second husband.

The Gemara brings an incident where captured women were brought to Nehardea to be ransomed, and Shmuel’s father placed guards over them so they should not be violated by their captors. When Shmuel asked what the point was, since no one was guarding them up until now, his father responded that if they were Shmuel’s daughters would he treat them so lightly? הואי "כשגגה שיצא מלפני השליט" – His retort was like an error proceeding from a ruler, meaning like a royal edict said in error that can not be revoked, and Shmuel’s daughters were captured. When they were brought from Bavel to Eretz Yisroel, the daughters had their captors stand outside while they went into the Beis Midrash, and each one proclaimed, נשביתי וטהורה אני - I was captured and I am pure. Rebbe Chanina permitted them to marry Kohanim. Afterward, their captors entered the Beis Midrash, and Rebbe Chanina said that these women are daughters of a halachic master. Rashi explains that they knew to speak to Beis Din before their captors entered. Rav Chanina said to Rav Shemen bar Abba, who was a Kohen and related to them, to go and marry one of them.

The next Mishnah states: שתי נשים שנשבו – If two women were captured by nochrim, and Rashi explains that there were witnesses, זאת אומרת נשביתי וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני אינן נאמנות – and this one says, “I was captured and am pure,” and this one says, “I was captured and am pure, they are not believed. ובזמן שהן מעידות זו את זו הרי אלו נאמנות – But if they testify for one another, they are believed. Rashi explains that the Rabbanon were lenient for a captive woman to believe one witness, and even a woman, that the captive was not violated.

הגמ' לעיל (סוף דף כב, עמוד ב) הביא, שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תנשא, ואם נשאת לא תצא, שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תנשא, ואם נשאת תצא, והגמ' פריך מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

רב אשי אמר לעולם תרי ותרי ואיפוך, שנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתקדשה הרי זו לא

תנשא, ואם נשאת תצא, פשיטא לא ראינוה אינה ראיה, לא צריכא דדיירי בחצר אחד, מהו דתימא אם איתא דנתקדשה קלא אית לה למילתא, קא משמע לן דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא, סיפא שנים אומרים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא, מאי קמ"ל אע"ג דדיירי בחצר אחד היינו הך, מהו דתימא גבי קדושין הוא דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא, אבל גבי גירושין אם איתא דאיגרשא קלא אית לה למילתא, קמ"ל דעבידי אינשי דמקדשי ודמגרשי בצנעא

הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא, אותיב אבוה דשמואל נטורי בהדייהו, א"ל שמואל ועד האידנא מאן נטרינהו, א"ל אילו בנתך הווין מי הוית מזלזל בהו כולי האי, הואי כשגגה שיוצא מלפני השליט ואישתביין בנתיה דמר שמואל, ואסקינהו לארעא דישראל

אוקמן לשבויינהו מאבראי, ועיילי לבי מדרשא דר' חנינא, הא אמרה נשביתי וטהורה אני, והא אמרה נשביתי וטהורה אני, שרינהו, סוף עול אתו שבויינהו, אמר רבי חנינא בנן דמוריין אינון, ופרש"י, נות אדם גדול ובעל הוראה הוא שידעו לעשות כן, איגלאי מילתא דבנתיה דמר שמואל הווין, אמר ליה רבי חנינא לרב שמן בר אבא פוק איטפל בקרובותיך

במתני', שתי נשים שנשבו, ופרש"י, שיש עדים שנשבו, זאת אומרת נשביתי וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני אינן נאמנות

ובזמן שהן מעידות זו את זו הרי אלו נאמנות, ופרש"י, דבשבויה הקילו להאמין עד אחד ואפילו אשה