Kesubos Daf 16 קסובוס דַף 16

The opening Mishnah of the second perek on the bottom of Daf 15b stated: האשה שנתארמלה או שנתגרשה – A woman who was widowed or divorced is claiming her kesubah. She says, “You married me as a besulah, and you owe me a kesubah of two hundred zuz, and he says, “No. I married you as an almanah and I only owe you one hundred zuz.” אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים – If there are witnesses that she went out with a hinuma and her hair down, her kesubah is two hundred zuz. Rebbe Yochanan ben Berokah says: אף חילוק קליות ראיה – The distribution of parched grain is also a proof. The Gemara says that the reason she is believed is because there were witnesses, but if there are no witnesses, the husband is believed. This implies that the Mishnah is not in accordance with Rabban Gamliel, who believes a woman who claims she was violated after her erusin and entitles her to a full kesubah. The Gemara answers that it can even be Rabban Gamliel. In the earlier Mishnah, Rabban Gamliel believed her because it was a case of bari v’shemah, but here it is a case of bari v’bari. Given the obvious answer, the Gemara wonders what the questioner’s הוא אמינא was, and answers, כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ברי ושמא דמי – since rov women marry as besulos, it is similar to a case of bari v’shema. Rashi explains that her claim is more likely to be emes.

The Mishnah continues: ומודה רבי יהושע – And Rebbe Yehoshua admits, concerning a case where someone says to his friend, “This field was your father’s, but I bought it from him,” שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר – he is believed, for the same mouth that has forbidden is the mouth that has permitted. Rashi explains that since the other person is unaware that his father owned the field except through this person’s admission, his claim that he purchased it is also believed. The Gemara clarifies that Rebbe Yehoshua is saying that even though he disagrees with Rabban Gamliel regarding an earlier migo case in the first perek, he accepts the migo argument here, and seeks to identify the earlier case. After rejecting three suggestions, the Gemara says it is the case when the chosson did not find besulim and the kallah said, "משארסתני נאנסתי ונסחתפה שדהו" – After you were mekadesh me I was violated, and this is a case of a buyer’s field getting flooded. Since she could have used the migo that she was a mukas eitz which does not forbid her to the Kehunah, Rabban Gamliel believes her. When the Gemara asks why Rebbe Yehoshua is modeh in the field case, it answers, הרי אין שור שחוט לפניך – here there is no slaughtered ox before you, meaning there was no grounds for a claim. If the person had kept quiet about the field, no one would have ever investigated it. But in the case of the woman, it was the chosson not finding the besulim that initiated the claim.

A Baraisa listed various signs that a kallah was a besulah, one of them being, העבירו לפניה כוס של בשורה – they passed before her an announcement cup. Rav Addah bar Ahavah explained that they passed before her a cup of terumah wine, as if to say, that if she married a Kohen, ראויה היתה זו לאכול בתרומה – she is fitting to eat terumah. When Rav Pappa objected and said that an almanah who marries a Kohen can also eat terumah, the Gemara answers, זו ראשית כתרומה רשאית – This kallah’s having relations with her chosson is a first for her, like terumah is the first that is separated from one’s produce.

במתני', (לעיל סוף דף טו, עמוד ב) האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים, רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה

ובגמ', טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים בעל מהימן, לימא תנן סתמא דלא כרבן גמליאל דאי ר"ג הא אמר איהי מהימנא, אפילו תימא רבן גמליאל, עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא בברי ושמא אבל הכא בברי וברי לא אמר, ודקארי לה מאי קארי לה הא ברי וברי הוא, כיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ברי ושמא דמי ופרש"י, קרובה טענתה להיות אמת יותר משלו וכברי ושמא דמיא

במתני', ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהפה שאסור הוא הפה שהתיר, ופרש"י, זה אינו יודע שהיתה של אביו אלא על פיו של זה ומה שאסר הרי התיר

ובגמ' ביאר דאע"פ שרבי יהושע חולק על רבן גמליאל במגו בפירקין דלעיל הכא מודה, ומסיק דמגו דלעיל היינו, הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך, ר"ג ור"א אומרים נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין, דמגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך דלא קא פסלה נפשה מכהונה, וקאמרה נאנסתי דקא פסלה נפשה מכהונה משום הכי קאמר ר"ג דמהימנא, וקאמר רבי יהושע לר"ג בהאי מגו דהכא מודינא לך בההוא מגו דהתם פליגנא עילווך, מכדי האי מגו והאי מגו, מאי שנא האי מגו מהאי מגו, הכא אין שור שחוט לפניך התם הרי שור שחוט לפניך

איתא בברייתא סימני חתונה של בתולה ואחת מהם, העבירו לפניה כוס של בשורה, מאי כוס של בשורה, אמר רב אדא בר אהבה כוס יין של תרומה מעבירין לפניה, כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה, מתקיף לה רב פפא אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה, אלא אמר רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית