Gittin Daf 38 גיטן דַף 38

On the previous Daf, the Gemara said that captors take ownership of their captives’ labor and can sell them. Reish Lakish provides the source: The Torah says "מהם תקנו" – from among [the people of Canaan] you may acquire slaves, which teaches: אתם קונים מהם – you may acquire one of them, ולא הם קונים מכם – but they cannot acquire one of you as a slave, ולא הם קונים זה מזה – nor can they acquire one another as a slave. Although they cannot acquire each other’s body, as ordinary property, they can acquire their labor, based on a kal vachomer: An idolater can even acquire a Jew for his labor (as taught in Kiddushin Daf 20a), so certainly he can acquire another idolater. Although this only proves they can be purchased with money, and not through chazakah (such as capture), Rav Pappa says: עמון ומואב טהרו בסיחון – The lands of Amon and Moav were “purified” by Sichon. Although the Jews were forbidden from conquering the lands of Amon and Moav, once they were taken by Sichon, the Jews could then conquer it from him, proving that he acquired those lands. Finally, the Gemara proves that an idolater can even acquire a Jew (i.e., a Jew’s slave, who has partial Jewish status) from the following passuk: וישב ממנו שבי – And [the Canaanite king] took of them captives, indicating they were owned as his captives.

There was a slave woman in Pumbedisa with whom men were sinning. Abaye said, “If not for Rav Yehudah saying in the name of Shmuel: כל המשחרר עבדו עובר בעשה – Anyone who frees his slave transgresses a positive commandment (לעולם בהם תעבודו – you shall work them forever), I would force her master to free her,” so she could marry a Jew who would guard her. Ravina said that Rav Yehudah would agree to free her in this case, משום מילתא דאיסורא – because of the matter of prohibitions transgressed. Abaye, who forbids freeing a slave even to prevent transgressions, is challenged from an incident about a woman who was half slave and half free, whose master was compelled to free her because people were sinning with her!? The Gemara answers that in the case of the half slave woman, she cannot marry anyone, neither slave nor Jew. A full slave woman, however, can be designated to a slave who will guard her from other men, and does not need to be freed. Similarly, the Gemara explains that Rebbe Eliezer once freed a slave to complete a minyan of ten, because מצוה שאני – a mitzvah is different, and its fulfillment allows freeing a slave.

Rabbah said in Rav’s name: המקדיש עבדו יצא לחירות – Someone who is makdish his slave, [the slave] goes free. He explains: גופיה לא קדיש – His body cannot be sanctified, since he is neither fit for a sacrifice nor as building materials, לדמי לא קאמר – and he did not say he was being makdish the value of the slave (to donate that amount), so this, too (i.e., being makdish him), was not his intent. Rather, דליהוי עם קדוש קאמר – he was saying he should become one of the holy nation, the Jews. Rav Yosef quoted Rav differently: המפקיר עבדו יצא לחירות – If one is mafkir his slave, he goes free, and the Gemara explains that he holds that only if he is mafkir his slave does he go free but one who is makdish his slave, he does not go free, because דלמא לדמי קאמר – perhaps he meant to be makdish the value of the slave. Rabbah notes his version of Rav is contradicted by a Baraisa, which teaches that if one is makdish all his property, the slaves are sold for the benefit of hekdesh, but do not go free. The Gemara answers that Rav is considered a Tanna and can disagree with a Baraisa.

למדנו לעיל דשבאי יכול למכור עבד שנשבה, והקשה הגמ', שבאי גופיה מי קני ליה, אין קני ליה למעשה ידיו, דאמר ריש לקיש מנין לעובד כוכבים שקנה את העובד כוכבים למעשה ידיו, שנאמר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם, ולא הם קונים זה מזה, יכול לא יקנו זה את זה, יכול לא יקנו זה את זה האמרת לא הם קונים זה מזה, ה"ק ולא הם קונים זה מזה לגופו, יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו, אמרת ק"ו עובד כוכבים ישראל קונה עובד כוכבים עובד כוכבים לא כ"ש, ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא, אמר רב פפא עמון ומואב טהרו בסיחון, אשכחן עובד כוכבים עובד כוכבים עובד כוכבים ישראל מנלן, דכתיב וישב ממנו שבי

ההיא אמתא דהות בפומבדיתא דהוו קא מעבדי בה אינשי איסורא, אמר אביי אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה הוה כייפנא ליה למרה וכתיב לה גיטא דחירותא, רבינא אמר כי הא מודה רב יהודה משום מילתא דאיסורא, ואביי משום איסורא לא, האמר רב חנינא בר רב קטינא אמר ר' יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין, ואמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה, הכי השתא התם לא לעבד חזיא ולא לבן חורין חזיא, הכא אפשר דמיחד לה לעבדיה ומנטר לה

גופא אמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו, מיתיבי מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה שאני

אמר רבה אמר רב המקדיש עבדו יצא לחירות, מאי טעמא גופיה לא קדיש, לדמי לא קאמר, דליהוי עם קדוש קאמר, ורב יוסף אמר רב המפקיר עבדו יצא לחירות, מ"ד מקדיש כ"ש מפקיר, מאן דאמר מפקיר אבל מקדיש לא דלמא לדמי קאמר

אמר רבה ומותבינן אשמעתין המקדיש נכסיו והיו בהן עבדים אין הגזברין רשאין להוציאן לחירות אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות, רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו, מתני' קא רמית עליה דרב, רב תנא הוא ופליג