Gittin Daf 32 גיטן דַף 32

The fourth Perek begins: השולח גט לאשתו – One who sends a get to his wife with a shaliach, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח – and he met the shaliach, or sent another shaliach after him, ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא – and said to him, “The get which I gave you is void,” הרי זה בטל – it is void. Similarly, if he met his wife or sent a shaliach to her and told her the get is void before it reached her, it is void. [The Gemara explains the additional novelty is that there is greater reason to think he does not truly intend to void the get, but to torment her, by telling her that the get is voided, especially where he sent a shaliach with no effort on his part]. If she already received the get, he can no longer void it. The Mishnah relates that initially, one could simply declare before a Beis Din in his own location that he is voiding his get, but Rabban Gamliel Hazaken decreed that this should not be done because of "תיקון העולם" – societal benefit, as the Gemara on Daf 33 will explain.

A Baraisa teaches: בטל הוא אי איפשי בו – If one says, “It is void,” or “I do not want it,” דבריו קיימין – his words are effective, and the get is void. פסול הוא אינו גט לא אמר כלום – But if he said, “It is invalid,” or “It is not a get,” he has said nothing. The former expressions declare the get void henceforth, whereas the latter are describing the get as invalid, which it is not. The Gemara asks, is it true that the phrase "בטל הוא" implies that it shall be void? But Rav Sheishess said that one who received a gift and then said he wishes to void it, it is ineffective because once it is in his possession, he cannot void the acquisition. בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין – But if he said, “It is void,” or “It is not a gift,” his words are effective, because these expressions are taken as an admission that he did not acquire it, which is always accepted. We see that “It is void” is taken not as a declaration to render it void in the future, but as a description that it was void!? Abaye answered that it has both connotations, and in each case, we assume the interpretation that would be effective.

The Gemara asks: חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו ­– Can he again divorce with [the get], or can he not again divorce with it? Rashi explains the question to be whether the get itself was voided and is unusable, or merely the shaliach was voided and the get is still valid. Rav Nachman said he can use the get, but Rav Sheishess said he cannot. The halachah accords with Rav Nachman. The Gemara asks that this is contradicted by our ruling like Rebbe Yochanan, who said that a woman who received kiddushin to take effect after thirty days can retract in the interim and void the kiddushin. Here, too, the get should be voided!? The Gemara answers that the cases cannot be compared: התם דיבור ודיבור הוא – There, it is speech and speech (i.e., the woman’s original consent to marriage, and her subsequent retraction), אתי דיבור ומבטל דיבור – and a later speech is able to nullify a prior speech, so the kiddushin is voided. והכא נהי דבטליה לשליחותא דשליח – But here, although he successfully voided the shelichus, which was a mere verbal appointment, גיטא גופיה מי קא בטיל – does he void the get? He cannot, since it was created through an act of writing.

במתני', השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא, הרי זה בטל, קידם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטל הוא, הרי זה בטל, אם משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו

בראשונה היה עושה ב"ד ממקום אחר ומבטלו, התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם

ת"ר בטל הוא אי איפשי בו דבריו קיימין, פסול הוא אינו גט לא אמר כלום, למימרא דבטל לישנא דלבטיל משמע, והאמר רבה בר איבו אמר רב ששת ואמרי לה אמר רבה בר אבוה מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו מתנה זו מבוטלת תיבטל אי איפשי בה לא אמר כלום, בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין, אלמא בטל מעיקרא משמע

אמר אביי בטל שתי לשונות משמע, משמע דבטל ומשמע דליבטיל, גבי גט לישנא דמהני ביה קאמר גבי מתנה לישנא דמהני בה קאמר

חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו, ופרש"י, מי אמרינן בטל גיטא והוה ליה כחספא או דילמא שליחותא דשליח הוא דבטיל ליה עד דהדר ומשוי ליה שליח אבל גיטא לא בטיל

רב נחמן אמר חוזר ומגרש בו, ורב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו, והלכתא כוותיה דרב נחמן, איני והא קי"ל הלכתא כוותיה דר' יוחנן דאמר חוזרת, ופרש"י, בקדושין בפרק האומר לחברו אמר לאשה התקדשי לי במעות הללו לאחר שלשים וחזרה בה בתוך שלשים בטלו הקדושין הואיל ובטלתן קודם שיהו חלין ה"נ ליבטיל גיטא

הכי השתא התם דיבור ודיבור הוא אתי דיבור ומבטל דיבור והכא נהי דבטליה לשליחותא דשליח גיטא גופיה מי קא בטיל, הכי השתא התם דיבור ודיבור הוא אתי דיבור ומבטל דיבור, והכא נהי דבטליה לשליחותא דשליח גיטא גופיה מי קא בטיל