Gittin Daf 29 גיטן דַף 29

The next Mishnah states: המביא גט בא"י וחלה – One who was bringing a get inside Eretz Yisroel (which does not require saying בפני נכתב) and took ill, הרי זה משלחו ביד אחר – he may send it with another. This is only true if the shaliach took ill and cannot complete the shelichus. This Mishnah contradicts another, which teaches that if someone instructed people to give his wife a get, they must write and give it themselves. Abaye answers that the reason for that Mishnah is בזיון הבעל – embarrassment to the husband, who wants his inability to write the get to remain private, and therefore insists only these people write the get. In our Mishnah, which discusses delivering a written get, the husband does not care who delivers it. Rava answers: משום דמילי נינהו – In the later Mishnah, the shaliach cannot appoint another because his instructions are mere words, ומילי לא מימסרן לשליח – and intangible words cannot be transferred to a shaliach to pass on to another. Our Mishnah discusses delivering a written get, and such concrete shelichus can be passed along.

The next Mishnah states: המביא גט ממדינת הים וחלה – One who was bringing a get in מדינת הים (requiring בפני נכתב) and took ill, עושה שליח בב"ד ומשלחו – he appoints a second shaliach in Beis Din and sends him, ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם – and the first says before [Beis Din], "בפני נכתב ובפני נחתם". The second shaliach can deliver the get without saying בפני נכתב, and merely says he is a shaliach of Beis Din. The Gemara adds that this second shaliach may appoint a third shaliach but must do so before a Beis Din. Rabbah said that a shaliach inside Eretz Yisroel may appoint a series of sheluchim, even outside of Beis Din. Rav Ashi said: אם מת ראשון בטלו כולן – If the first [shaliach] dies, all the rest are voided, because they are all sheluchim of the first. Mar bar Rav Ashi said his father was mistaken: אילו מת בעל מידי מששא אית בהו – If the husband dies, is there any substance to [the sheluchim’s] appointment? Certainly not! Rather, all are sheluchim of the husband, and as long as he is alive, their shelichus is still in force (even if the first shaliach dies).

The Gemara relates the following incident. A shaliach for a get told the husband he would not recognize the wife to deliver the get to her, so the husband told him to give it to Abba bar Manyumi to deliver it. He could not find Abba, and Amoraim instructed him to give the get to them, and they would give it to Abba when he comes. Rav Safra objected: והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא – But he is a shaliach who was not given the authority to effect divorce! Since he was told to hand the get to another, not to deliver it, he cannot effect divorce, and so he cannot appoint a shaliach. Some said Rav Safra’s argument was correct, but some said that Rav Safra was mistaken since the husband had originally instructed him to deliver it himself, so he could appoint another shaliach. In another incident, a shaliach was instructed not to deliver the get for thirty days. In the interim, he became unable to deliver it after the thirty days would pass, and Rava told him he could appoint another shaliach. The Rabbis asked Rava that he was a שליח שלא ניתן ליגורשין, since he could not effect divorce during that period. He answered: כיון דלבתר תלתין יומין מצי מגרש – Since, after thirty days, he can effect divorce, כשליח שניתן לגירושין הוא – he is considered even during the interim like a shaliach given the authority to divorce.

במתני', המביא גט בא"י וחלה הרי זה משלחו ביד אחר, ובגמ' פירש דחלה דוקא

ורמינהו אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו, אינהו אין אבל שליח לא, אמר אביי התם טעמא מאי משום בזיון דבעל, הכא בעל לא קפיד, רבא אמר משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח

במתני', המביא גט ממדינת הים וחלה עושה שליח בב"ד ומשלחו ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם, ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח ב"ד אני

ובגמ' מוסיף דשליח השני יכול למנות שליח שלישי בפני ב"ד

אמר רבה שליח בא"י עושה כמה שלוחין, אמר רב אשי אם מת ראשון בטלו כולן, אמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא, אילו מת בעל מידי מששא אית בהו, כולהו מכח מאן קאתו, מכח דבעל קאתו, איתיה לבעל איתנהו לכולהו ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו

ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו, אמר שליח לא ידענא לה, אמר ליה זיל יהביה לאבא בר מניומי דאיהו ידע לה וליזיל וליתביה ניהלה, אתא ולא אשכח לאבא בר מניומי, אשכחיה לרבי אבהו ורבי חנינא בר פפא ור' יצחק נפחא ויתיב רב ספרא גבייהו, אמרו ליה מסור מילך קמי דידן דכי ייתי אבא בר מניומי ניתביניה ליה וליזיל וליתביניה לה, אמר להו רב ספרא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא, איכסופו אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי, א"ר אשי במאי קפחינהו מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את, איכא דאמרי אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי בטעותא, א"ר אשי מאי טעותא מאי קא אמר ליה אבא בר מניומי ולא את

ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו, א"ל לשליח לא תיתביה ניהלה עד תלתין יומין, אתניס בגו תלתין יומין, אתא לקמיה דרבא אמר רבא חלה טעמא מאי משום דאנוס האי נמי אנוס הוא, אמר ליה מסור מילך קמי דידן דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב ליה ניהלה, א"ל רבנן לרבא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא, אמר להו כיון דלבתר תלתין יומין מצי מגרש כשליח שניתן לגירושין הוא