Gittin Daf 26 גיטן דַף 26

The next Mishnah states: הכותב טופסי גיטין – One who writes tofsim (the standard elements) of gittin in advance, צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן – he must leave blank the space for the man’s name, the woman’s name, and the date (called the “toref”). The parallel spaces of a loan or sale document must be similarly left blank. It concludes: מפני התקנה – This rule is for the purpose of improvement of a potential problem. Three interpretations of this last phrase are given. (1) Rebbe Yonasan says: מפני תקנת סופר – It is for the improvement of the scribe. The Tanna is Rebbe Elazar, who holds the toref requires לשמה. Ideally, the Rabbis would have required the tofes to be written לשמה as well (lest one forget to write the toref לשמה), but to enable scribes to have get forms in advance, allowed them to write the tofes beforehand. (2) Chizkiyah explains: משום קטטה – It is because of quarreling. The Tanna is Rebbe Meir, who does not require the writing to be לשמה. Fundamentally, the entire get could be written beforehand, but the Rabbis were concerned that the wife would overhear a scribe writing a toref with her name, suspect the husband requested it, and come to quarrel with him. (3) Avimi explains: משום תקנת עגונות – to avoid a problem of agunos, which the Gemara goes on to explain can apply according to each Tanna.

The Mishnah implies that a space must be left for the date of a get even in the case of an arusah. The Gemara wonders about its necessity: If the date in a get is so that one cannot protect his wife who had illicit relations (incurring the death penalty) (משום בת אחותו), it understandably applies equally to an arusah. But if it is to prevent the husband from selling her produce beyond the divorce (משום פירי), since the husband never owned the arusah’s produce, why should a predated get be invalid!? Rav Amram reported that Ulla explained: משום תקנת הולד – for the benefit of the child, but only understood what he meant after he heard a Baraisa that one who writes a get for his arusah, which he intends to use after nisuin, it is not a get. Ulla explained: גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה – It is a gezeirah because people might say her get preceded her child. That is, if the date precedes their nisuin, and the conception of her child, people will erroneously think she was actually divorced on that earlier date, and the child was conceived out of wedlock. To avoid this disgrace to the family, gittin whose dates were followed by relations were Rabbinically invalidated. For the same reason, they required the space of an arusah’s get be left blank until it is given.

Rav said the halachah follows Rebbe Elazar of the Mishnah, who disallows writing the tofes of a get in advance and called him "טובינא דחכימי" – the most fortunate among wise men. The Gemara infers that Rav means to rule entirely like Rebbe Elazar, including his saying that one may write the tofes of all other documents (which do not require לשמה). The Gemara asks that they should be invalid for a different reason: Rav Pappi quoted Rava as saying that a Beis Din’s certification of signatures which is written before the signatures are confirmed is invalid (even if the judges sign afterwards), because מיחזי כשיקרא – it appears like falsehood. All documents written in advance should likewise be invalid!? The Gemara concludes that we are not concerned about מיחזי כשיקרא. This can be proven from Rebbe Yochanan’s statement, that a document which was used for a loan which was paid cannot be used for technical reasons, but not because it appears like falsehood.

במתני', הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן, וכן בשאר שטרות, והמשנה מסיק הטעם, מפני התקנה

ובגמ', מאי תקנה, אמר ר' יונתן מפני תקנת סופר ור"א היא דאמר עדי מסירה כרתי, ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב ומשום תקנת סופרים שרו רבנן, אמר חזקיה משום קטטה ור"מ היא דאמר עדי חתימה כרתי, ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב, וזמנין דשמעה ליה לסופר דקא כתיב וסברה איהו קאמר ליה והוה לה קטטה בהדיה, רב חסדא אמר אבימי משום תקנת עגונות, אמרי לה ר"מ ואמרי לה ר"א

במתני' איתא דצריך להניח מקום הזמן, קפסיק ותני לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין, בשלמא מן הנישואין בין למ"ד משום בת אחותו איכא בין למ"ד משום פירי איכא, אלא מן האירוסין בשלמא למ"ד משום בת אחותו איכא אלא למ"ד משום פירי ארוסה מי אית לה פירי

אמר רב עמרם הא מילתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו, כיון דשמעיתא להא דתניא האומר כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט, ואמר עולא מה טעם גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה, ה"נ גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

במתני', ר' אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה

אמר רב הלכה כר"א, קרי רב עליה דר"א טובינא דחכימי, ואפילו בשאר שטרות נמי, והאמר רב פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו פסולה אלמא מיחזי כשיקרא, ה"נ מיחזי כשיקרא

וליתא מדרב נחמן דאמר רב נחמן אומר היה ר"מ אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר, ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא, דא"ר אסי א"ר יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו, טעמא דנמחל שעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן