Eruvin Daf 8 עירובין דַף 8

Ravin bar Rav Adda said in the name of Rebbe Yitzchok that there was an incident concerning a mavoi  , שצידו אחד כלה לים – one side terminated to the sea, וצידו אחד כלה לאשפה – and one side terminated at a trash heap, and when the matter was brought before Rebbe, he would not rule. He did not want to forbid it because the sea and trash heap do indeed serve as mechitzos. However, he did not want to permit carrying in it either because he was concerned that the trash heap could be removed, or that the sea might bring up sediment, in which case the slope will not be sufficiently steep to serve as a wall.

The Gemara questioned whether there is concern that the trash heap will be removed, citing a Mishnah that states if there is a trash heap in reshus harabim which is ten tefachim high, and therefore is a reshus hayachid, one may throw into it from a window above. Rashi explains that there is no concern that people will remove the trash, resulting in someone throwing his trash down into the reshus harabim. The Gemara concludes that the Mishnah is referring to a public trash heap where there is no concern that it will be removed, whereas the incident with Rebbe involved a private trash heap, which one might come to remove.

There is a machlokes regarding, מבוי שצידו אחד ארוך וצדו אחד קצר – a mavoi whose one side is long and its other side is short: According to one opinion , if the difference between the two sides is less than four amos, then one may place the korah diagonally. However, if the difference in length is four amos or more, then he may place the korah only opposite the short side, at a right angle.

Rava said, regardless of the difference in length between the two sides, he may place the korah only opposite the short side. Rava went on to explain the machlokes by saying that he holds the function of the korah is a heker, and when placed diagonally it does not serve as a reminder. (Rashi explains that the longer side does not appear as part of the mavoi.) According to the other opinion, however, the purpose of the korah is to serve as a mechitzah, and a korah on a diagonal is a functional mechitzah.

Rami bar Chama asked Rav Chisda the following question: What is the din if one thrust two pegs into the two outside walls of a mavoi, and places a korah on top of the pegs, so that the inner edge of the korah was rested against the outside walls?

אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק משעה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה, ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בה לא היתר ולא איסור. איסור לא אמר בה דהא קיימי מחיצות, היתר לא אמר בה חיישינן שמא תינטל אשפה ויעלה הים שרטון. והגמ' הקשה על החשש שמא תינטל אשפה הלא תנן אשפה ברה"ר גבוה י' טפחים (וממילא הוי רה"י) חלון שעל גבה זורין לה בשבת (דהוי מרה"י לרה"י). ופרש"י ולא חיישינן שמא תתמעט אשפה פחות מי' טפחים ונמצא זורק מרה"י לרה"ר. הגמ' מסיק דהשמנה מיירי באשפה דרבים וממילא לא חיישינן שמא תינטל משא"כ רבי איירי באשפה דיחיד.

שמעתא דכהני אמרי דמבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון ארבע אמות אינו מניח את הקרוה אלא כנגד הקצר רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורכה אלא כנגד הקצר  ורבא ביאר הטעמים, טאמא דידיה, הוא דקורה משום היר באלכסון לא הוי היכר. וטעמא דכהני, דקורה משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה.

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתידות בשני כולתי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביהן מהו אמר ליה רב חסדא, למ"ד מותר להשתמש תחת הקורה, ומשום חודו החיצון יורד וסותם, הכא אסור דאין הסתימה (חודו החיצון) מחוברת לכותלי המבוי. ולמ"ד אסור להשתמש תחת הקורה, ומשום חודו הפנימי יורד וסותם, הכא מותר דחודו הפנימי סמוך לכותלי המבוי. רבא אמר אף לדברי האוסר להשמתמש תחת הקורה אסור בעינן קורה ע"ג מבוי וליכא.